רותילנד

כתיבה מכתמית קצרה, טור קצר, אסוציאציות מצלוליות מצטברות, זה מה שמאפיין את שירת רותי זוארץ בכלל ואת הספר הזה "רותילֶנד" בפרט. זאת ארץ אפשרויות הרוּתִי הבלתי מוגבלות. זו ארץ מלאה הפתעות. מתוך הכאב והבדידות בשירתהּ צץ לו ההומור המפוכח והבריא שלה, החוכמה שלה הבאה לידי ביטוי ברצף המצטבר. היא מכירה היטב את עצמה ואת האנשים הסובבים אותה, קרובים כרחוקים, ובונה מתוך היחסים השגרתיים עולם צבעוני של קרקסים וליצנים, לעִתים הם עצובים ולעתים אירוניים ואפילו צוהלים ושמחים.

עֲדַיִן

לֹא רוֹאָה

אֶת הָרַכֶּבֶת,

רֹאשְׁךָ

עֲדַיִן

פָּנוּי

בְּעֵינַי

קַטָּר שֶׁלִּי,

הָאִישׁ

שֶׁמְּעַשֵּׁן עַל פָּנַי

בְּכֵנוּת

לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת

שֶׁיֵּשׁ לְךָ

אַחֶרֶת –

אַתָּה לֹא תִּתֵּן

לְמִישֶׁהִי

לְעַשֵּׁן עָלָיו,

מַכִּירָה

אוֹתְךָ מֵהַמַּאֲפֵרָה.

הכול שווה שיר, הכול שווה לקום באמצע הלילה ולכתוב עליו ולפרסם בתזזיתיוּת במרשתת. חי-כותב-רוטט היא המשוררת הזאת. מתוך הכמות נולדת האיכות המזוקקת.

רותי זוארץ (1974) כתבה כעיתונאית תרבות במיטב העיתונים במשך שנים. היא פרסמה עד כה ספר פרוזה אחד "אכולות" (כנרת זמורה דביר) ושני ספרי שירה "יותר מכֹּל" ו"גירת הגמל" בהוצאת עמדה. "רותילֶנד" הוא ספרהּ הרביעי וספר שיריה השלישי.

רן יגיל – מבקר, עורך, סופר ומו"ל