שיר

מנפרד הרבסט, מרצה להיסטוריה באוניברסיטה, המתקרב לגיל העמידה ואביהן של שתי בנות בוגרות, נקרע בין החיבה והרגשת הנאמנות אל אשתו המסורה, שאך זה ילדה לו בת שלישית, לבין חבלי תשוקתו אל האחות שירה. כיצד ינווט הרבסט המעודן, חלש האופי, בין רגשותיו ותפקידיו הסותרים של בעל, אב ומאהב שנפשו יוצאת אל האישה הזרה? כיצד ימשיך לקדם את כתיבת ספרו הגדול במערבולת שנקלע לתוכה?
עגנון פורס את העלילה בווירטואוזיות של רב־אמן ותוך שימוש מלא בכלי כתיבתו הייחודיים — טביעת עין חדה, כושרו הנודע לחשוף את האירוניה הטראגית השלטת לעתים כה קרובות בחיי אנוש וחוכמת לבו של מספר גדול, המביט מתוך הבנה וחיבה בסבלן של הנפשות התועות.
עלילתו של רומן גדול זה מתרחשת בירושלים של שנות השלושים והארבעים, בימי המרד הערבי ובתחילת מלחמת העולם. לצדם של אנשי האוניברסיטה מאכלסים את דפי הספר נציגי כל השכבות והעדות, צעירים וזקנים, חילונים, אדוקים ומומרים, ערבים ובריטים. הספר רווי באוויר המשכר של ירושלים, עירו האהובה של עגנון, עיר הקודש ועיר החולין, הכובשת את כל באיה בקסמיה עתיקי היומין.
מהדורה מחודשת ובה תיקונים שנמצאו בעזבונו של המחבר.

ש"י עגנון חתן פרס נובל לספרות לשנת 1966.