שלל

ב'שלל' כונסו מיטב שיריו של אמיר אור שנכתבו במשך שלושה עשורים וחצי. זאת הזדמנות מעולה לקרוא את השירה הזאת בעיניים חדשות ובצורה פנוראמית. לראשונה אפשר להתרשם בספר הגדוש שלפנינו מהיקפה, מתנופתה, מרוחב אופקיה התרבותיים והספרותיים, מתמורותיה המפליגות במשך השנים כמו גם מן האקספרימנטים התודעתיים והלשוניים שהעמידה. [רפי וייכרט]

הַלַּיְלָה לֹא מֵת, רַק הַחֶבֶל נִקְרַע
שׁוֹתֵת הַטַּבּוּר, וְרֵיחוֹ כְּמוֹ שָׂדֶה
שָׁכַבְתִּי בַּחוּץ, לֹא טוֹב וְלֹא רַע
עָזוּב וּמוֹדֶה, כּוֹכָבִים מֵעָלַי.

אמיר אור הוא אחד המשוררים היותר מרתקים של זמננו. אור שואל את השאלות הגדולות והנוקבות על מצב האדם אבל שיריו אינם גרנדיוזיים. הם פונים פנייה ישירה ואינטימית אל הקורא. לשונו רעננה ודימוייו דינמיים, טעונים בעוצמה רוחנית וארוטית: שירתו חותרת אל המטאפיזי ועם זאת משרישה אותו בגוף ובדימויים הקונקרטיים. עם כל עכשוויותה, שירתו של אור נותנת ביטוי למגוון רחב של מסורות ספרותיות. הארודיציה שלו מרשימה ועם זאת הוא נושא אותה בקלילות.[פרופ' רות קרטוּן-בלום]