שמעתי את אלוהים צוחק

חפיז, שנולד בשם שאמס-אוּד-דין-מוחמד (1389-1320), הנו המשורר הפרסי האהוב ביותר. הוא נולד וחי בשיראז, עיר גנים מרהיבה, ובה נעשה למורה רוחני ידוע. הדיוואן שלו (אסופת שירים) הוא קלאסיקה בספרות הסוּפית ובפיוט המיסטי. עבודתו של חפיז הובאה לתודעת המערב בעיקר בזכות התעניינותו של וולפגנג גיתה. התלהבותו השפיעה עמוקות על ואלדו אמרסון, אשר תרגם את חפיז במאה התשע-עשרה. אמרסון אמר על חפיז: "חפיז הוא משורר המשוררים", וגיתה ציין: "אין שני לחפיז". שיריו של חפיז זכו להערכה בקרב אישים מפורסמים, כמו פרידריך ניטשה וארתור קונן דויל, אשר דמותו המרהיבה, שרלוק הולמס, מצטטת את חפיז; גרסיה לורקה סגד לו; המלחין המפורסם יוהנס ברהמס, אשר שירי חפיז נגעו מאוד לליבו, שילב שורות מתוכם ביצירותיו, ואפילו על המלכה ויקטוריה נאמר ששאבה השראה משיריו של חפיז. המגוון של שירי חפיז אכן מדהים. הוא אומר: "אני נקב בחליל שבו נשימתו של אלוהים נושפת – האזינו למוסיקה הזו." בשיר אחר חפיז שר בעליצות: "הביטו בחיוך שעל שִפתי הארץ הבוקר, היא שוב עשתה  עימי אהבה  הלילה."