שמש אחרונה

מהחלון שבקומה השנייה רואה עורך דין טולדנו את צלליתו של האיש הצעיר יוצאת מחדר המדרגות החשוך. האיש פונה שמאלה והולך במהירות לעבר השדרה. עורך הדין מרים את עיניו ורואה מולו את המבנה המרשים של התיאטרון הלאומי, ניצב בתוך הילה צהבהבה עכורה של תאורת רחוב. זו שעת לילה לא מאוחרת, אבל בימים האלה הרחובות מתרוקנים לפני החשֵכה. גם תנועת המכוניות בכבישים דלילה. כיכר התיאטרון שוממה בכל שעות היממה. רק צלליותיהם של שני הג’יפים הקבועים עם ארבעת החיילים נראות ברחבה הסמוכה לכניסה.