שפת רחם בשולי ההגות

שאלת מקור השפה היא שאלת יסוד עתיקת יומין בקיום האנושי. התיאור הפיזיולוגי של הדיבור מסביר את פעולות הלשון, אך אינו יכול לפענח כיצד המיית־לב, כאב, צער או שמחה נעשים סימנים לשוניים בעלי משמעות. כבר המקרא מתאר את השפה כבריאה ייחודית של האל, ומאז ועד עתה מהדהדת חידה זו: כיצד חוויה קדם־לשונית פורצת אל המילה.
שפת רֶחֶם בשולי ההגוּת חוקר את היסודות הקדם־לשוניים המולידים את השפה. גיבור היצירה הוא הגוף האנושי החי והנושם. החקירה נעה בשני צירים הפוכים ומשלימים: האחד, עיון בהגותם של פילוסופים והוגים שהצביעו על סדקים וקרעים בשפה המצביעים על יסודות קדם־לשוניים־גופניים כגון: רטיטה, כאב, כמיהה ורגשות הפורצים אל המילה. הציר השני, הפואטי, מהדהד את החוויה הגופנית ומתעד את השתוקקותה לביטוי לשוני ואת דרכה אל השפה. שתי השפות: הפואטית וההגותית רוקמות את הדרמה הלשונית - גופנית ממנה נבראת השפה.

קרן מיכאלי, בוגרת החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בהגותו של אלבר קאמי. מיכאלי מלמדת ספרות ופילוסופיה בבית הספר "הכפר הירוק".