שתי דרכי אמונה

"שתי דרכי אמונה של בובר הוא חיבור גאוני. הוא אקטואלי כיום באותה מידה שהיה בשעה שההוגה היהודי הגדול הגה אותו וכתבו. בובר הניח את אצבעו על בעיה אקוטית בנוגע לזהות היהודית ולזהות הנוצרית. כפילות האמונה בנצרות, שאותה בחן, אינה ניתנת לגישור עד ימינו. עבור היהודי המאמין מכהן בובר בחיבור זה כמורה דרך מוסכם לדת האחות הנוצרית; ובנוגע לקוראים הנוצרים, תקוותי שיתאפשר להם להכיר בקלות רבה מתמיד בשתי דרכי האמונה שלהם, המתקיימות בו-זמנית, ולהאמין בהן – בזו על מקורה היהודי, ובזו החדשה, הנוצרית למהדרין. כך, בעזרת חיבורו של בובר, יוכלו להביט בפניו של האח היהודי באהבה ובהבנה". דוד פלוסר, מתוך אחרית הדבר ל"שתי דרכי אמונה" שתי דרכי אמונה, אשר מתורגם כאן לראשונה לעברית, פורסם בגרמנית בשנת 1950. הוא חובר, לפי עדות המחבר, "בירושלים, בזמן מה שנקרא המצור עליה". ספר זה, אשר מסכם עבור בובר עשרות שנות העמקה ומחקר, זוכה לרלוונטיות מחודשת בימינו על רקע שיבתם של הדת והדתיות לקדמת הבמה החברתית, התרבותית והפוליטית. התרגום הנוכחי אינו רק מאפשר הצצה אל אחד מספריו המעמיקים והבשלים של בובר, אלא גם מזמין את הקוראים להעמקה של ממש במקורותיהם התיאולוגיים של המודרניות והחילון, על המתחים הפנימיים שלהם – אלה שהטרידו דורות קודמים של הוגים מרכז אירופאים ואלה אשר שבים להטריד עתה חוקרים רבים. "מנעוריי ואילך חוויתי את ישו כמעין אח גדול. מי שהנצרות ראתה בו ורואה בו אל ומושיע הופיע לנגד עיניי תמיד כעובדה שיש לכבדה ברצינות עילאית ושעליי לנסות להבינה למענו ולמעני. בספר מוצגות אחדות מתוצאותיו של רצון זה להבין. זיקת האחווה הפתוחה אל ישו התחזקה ונעשתה זכה יותר; אני רואה אותו היום במבט חזק וזך יותר מאי פעם. אני בטוח יותר מאי פעם שהוא זכאי למקום נכבד בהיסטוריית האמונה של ישראל ושלא ניתן לתאר את המקום הזה דרך הקטגוריות השגורות". מרדכי מרטין בובר, מתוך ההקדמה לספר