תגר

ספרה השני של טלי כהן-שבתאי "תִּגָּר" - Protest מציע פואטיקה מאתגרת, קורא תיגר. כהן-שבתאי מעמידה חלקי משפטים במערכות יחסים מתנגשות, מסחררות, ומעמידה במבחן ראשית כל אֶת עצמה. בניסיון "לִהְיוֹת חֵלֶק/ מֵחֵלֶק שֶׁ/לֹּא// הֲרָמַת גַּבָּה/ בְּהֶחְלֵט/ מְאַשֶּׁרֶת/ אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁבָּחַרְתְּ".וחרף הרמת הגבה, וההיות חלק מתוך הוויה בלתי אפשרית, מורכבת, מסוכסכת היא כותבת עוד בכאב, אבל ללא פחד "אֲבָל אֲנִי פֹּה!/ יְהוּדוֹנֶת/ אֵיפֹה שֶׁיֵּשׁ חָתוּל קְטוּעַ רֶגֶל/ עִם לֵב עָיֵף/ עַל גֶּזַע כָּרוּת מִבַּיִת/ הִיא מְדַמֶּמֶת."השירים מביעים גלות ממשית ונפשית, והם גם כורח. המילים הכרחיות כל הזמן, המילים הן המעשה: "בַּגָּלוּת בָּהּ זִמַּנְתְּ אוֹתָם/ לִקְרֹא לָךְ בְּפוֹאֵמָה/ עִם לֶקְסִיקוֹן/ בַּיָּד/ וְסִילוּאֵט שֶׁל,/ זוֹ, שֶׁהִגְלְתָה בָּהֶם/ מַעֲשִׂים". הסימבוליזם בעל תפקיד ניכר בספר, ולו בשל חלוקת השירה לשתי שפות שונות-עברית-אנגלית-המשקפות את האלמנט הגלותי בהוויה. כהן אינה נושאת בפירושים מקובלים ורווחים ובפה מלא מאפשרת לקורא לחדור אל מוסכמות שנויות במחלוקת, בסבר לשוני יוצא דופן. המסקנה העולה מהקריאה בשירים המגרים את האינטלקט, ומאתגרים את התפיסה המקובלת שלנו על מהי שירה, המכים לעתים בתדהמה, היא באמירה של הכותבת לעצמה: "אַתְּ חוֹרֶגֶת/ מִגּוּף רִאשׁוֹן רַבִּים", ולנו, הקוראים: "שְׂפָתִי אֵינָהּ/ שְׂפַתְכֶם. צַר לִי עַל כָּל מֶחֱוָה". אך כלל לא צר על המחווה, משום שהקריאה בספר תגר היא לא פחות ממסעירה.