תוגת צעצועיך הקדושים

רבי יוסף חיים, מקובל ירושלמי נודע, לא תכנן לצאת מגבולות העיר העתיקה; כל ימיו ישב ולימד את תורת הקבלה. אך כשתלמיד צעיר חשף בפניו ספרות חול, העוסקת בעולמות בדויים ומדומיינים, משהו בתוכו נפרץ. אט אט הפך המקובל המכונס, בעל כרחו כמעט, לסופר. מול עיניהם המשתאות של אשתו, ילדיו, ושל אנשי הקהילה שבה חי כל חייו – החל רבי יוסף חיים להקדיש את עתותיו לכתיבה אמנותית, לפקוד חנויות ספרים וכנסים אקדמיים, להקים כתב עת ספרותי בשם "עתיק יומין", ולהיות מחוזר על ידי הוצאות ספרים ועיתונאיות נמרצות. ככל שרבי יוסף חיים מְפַנה מקום לכתיבה אמנותית, המילים בעולמו מתקשות יותר ויותר לבאר את המציאות. הגבול בין בדיון לממשות, ובין אמת לבין מעשה רמייה – הולך ונסדק. רבי יוסף חיים מתרושש בהדרגה מן הוודאויות שאכלסו את חייו הקודמים, ויוצא למסע בעקבות מקובל צעיר ואלמוני, אשף־ מילים, בניסיון להשיב לעצמו שליטה על חייו.

תוגת צעצועיך הקדושים של אלעד נבו הוא ספר ביכורים מקורי, עמוק, סוחף ומותח. נבו מדלג במיומנות בין משלבים לשוניים שונים, ומייצר יקום רב־ממדי המתיך זה בזה את הברנז'ה הספרותית והאקדמית ואת עולם המקובלים. אלו גם אלו משתמשים בלשון כלהב המסוגל לחדור אל תוך המציאות, ואלו גם אלו נחתכים ונפצעים מאותו הלהב בדיוק.