תינוקת

במרכז הספר התמודדות המשוררת ﬠם הפיכתה לאם טוטאלית לשתי בנות. כל זאת תוך רצון לשמירה ﬠל האינדיווידואל החי ולא באופן טכני, מובנית, בתוך התא המשפחתי, ההופך אט-אם ליחידה אחת הומוגנית ולוחצת. הדוברת בשירים מבקשת שיאפשרו לה לשמור ﬠל זכות הצﬠקה, אפשר לומר שהיא אפילו תובﬠת אותה לﬠצמה. ההורות המסמאת חוסמת אותה לפﬠמים למוזיקה החדשה של הﬠולם ומותירה אותה ﬠם מוזיקה מתכתית ומנוכרת של ניידים מנדנדים ואפים מנוזלים. היא כולאת אותה בתוך הווי בורגני אדיש המכונה בפיה "מפלצות החשמל של הפרוורים".נכון שבן זוג, ילדים, הם מאורות פרטיים; אבל בשירים האמיצים כאן לא הכול מתקתק, ורוד וחמלתי כמצופּה. נחשפת פה האימה שמﬠבר לדלת, זו הנחבאת בשגרת היומיום המשפחתית; זו ההופכת אותך מחותלת בﬠצמך בגבולות הבית הרחמיים.