תמונות עולות בלהבות

פעם, כשהשמש הקומוניסטית זרחה באדום יוקד בשמי הארץ, בקיבוץ אחד בתולי בגליל, על הגבול הסורי, מקום בו החום בקיץ היה שורף במיוחד, ו"חולצה כחולה והיא עולה על כל העדיים", היתה דרך חיים ולא רק שיר, גידלו חלוצי הקיבוץ את ילדיהם לאור כתבי הקודש של התנועה. האמונה בחזון השיוויוני, הסוציאליסטי, הקומוניסטי, הייתה
כמעט מיסטית, ודור העתיד התבקש לוותר על כבלי גוף ובשר ולגדל כנפיים אידאולוגיות. אך כשנסקו מקיניהם גוזלי האוטופיה אל הנשגב הזוהר והצודק, ונגעו בשוליה של שמש העמים, כל האידיאולוגיה שחיברה אותם לקיבוץ, לקומוניזם, לסוציאליזם ולשאר אידאלים נמסה, והם צנחו מטה והתרסקו.
למי שאהב את "מתוק חמוץ בקיבוץ" מחכות הפתעות חדשות ומרגשות לא פחות בסדרת סיפורי המשך על קורותיהם של חברי ואנשי להבות הבשן. ספרו השני של עופר מיכאלי (הראשון "מתוק חמוץ בקיבוץ"), שעסק
במשך רוב חייו הבוגרים בחינוך ובהוראה, והוא כנראה המורה לטבע היחיד בארץ שנהג להביא לשיעורים בכיתות חיות בר פצועות שמצא ברחבי הגליל העליון. בשנת 2012 קיבל את אות "יקיר הגליל העליון" על פעילותו למען אנשים בעלי נכויות ומוגבלויות.