תפילת חלב

תפילת חלב

לוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי הַמֵּינֶקֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁל הָעוֹלָם.

יוֹשֶׁבֶת בְּמִקְדַּשׁ הֶחָלָב הַצָּהֹב וּמְנִיקָה

תִּינוֹק וְטַלְיָה וּכְפִיר וְגוּרִי לִוְיְתָנִים. מַשְׁמִיעָה

גִּרְגּוּרִים קְטַנִּים. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיִיתִי קְרוֹבָה

לְהִתְרוֹקֵן, הָיִיתִי מִתְמַלֵּאת מִיָּד. וְלֹא הָיָה לִי

רֶגַע לְהַרְגִּישׁ לְבַד.



אַךְ בְּנִי בּוֹכֶה דָּם

וַאֲנִי עוֹדֶנִּי דּוֹמַעַת חָלָב -

עַל זֶה שֶׁנִּגְזַל

וְעַל זֶה שֶׁלְּעוֹלָם

לֹא יֶאֱזַל.



"סִלְחוּ לִי עַל שֶׁאֵינִי רוֹצָה לִקְרֹא עוֹד/ שִׁירִים עַל לֵב וְעַל זָהָב", זו השורה הפותחת את ספר השירים המרגש של ניצן יוגב. ואכן שיריה של יוגב מתרחקים מהקלישאות ומהמלים הגדולות. הם לא מבקשים להעניק נחמה כוזבת, או לצייר את העולם בצבעים עליזים, אלא מבקשים לגעת גם באפל ביותר. אבל הם גם מבקשים לעשות זאת מתוך יופי מילולי ומוסיקלי, כפי שהיא עצמה אומרת באחד השירים: "וְלֹא בִּקַּשְׁתִּי לְהָאִיר, בִּקַּשְׁתִּי/ רַק לִהְיוֹת הָאוֹר", כך גם השירים אינם מבקשים להאיר, אלא הם עצמם האור. השירים של יוגב פואטיים מאוד אך בה בעת גם ישירים וחשופים. זהו ספר שנוגע בהורות, במשפחה, במוות, בנשיות. נע בין ילדות לבגרות וחוזר חלילה. בכל הנושאים האלה הוא מצליח לגעת בעדינות מילולית ורגשית, ומתוך ניגון דק על נימי הנפש.

אלי אליהו