תשעים מעלות

תשעים מעלות, ספר הביכורים של מיכל הדר קידר, מתאפיין בפואטיקה דיבורית וכנות קיצונית (ואפילו אכזרית לעתים). עולמה השירי של קידר הוא עולם ללא סודות. הכל בחוץ, חשוף, ללא פילטרים, בלי הגנות. היא נוכחת תמידית בשיריה, נוכחת פיזית, כשהיא כותבת על גופה שמשתנה, על העיניים שרואות בו לעתים אובייקט ולעתים מקור לעונג ואינטימיות, על הייאוש בבדידות ואהבות שוברות לב, על החיפוש המייסר והבלתי אפשרי אחרי האב שיהיה לילדיה ועל יחסיה המורכבים עם הורים מבוגרים.

האמת בוהקת בשיריה של קידר, לא מטעמי קודש, אלא כי ניחן שהיא לא יודעת לשקר, לא את העולם ובעיקר לא עצמה.