אבן על אבן

ספר שיריה השני של יפה שלומוביץ מציע תנועה של חידוד, הרחבה והעמקה של נושאים שכבר עלו בעוצמה ובבהירות בספר הביכורים שלה קורות הבית: אמונה, משפחה ופרידה. בספרה הנוכחי, אבן על אבן זוכה כל אחת מן הנושאים המהותיים האלה לפיתוח אמיץ ומלא תנופה, בסידרת שירים שהקול הדובר בהם חד, מדויק ומשוכלל. שירי הספר נעים בבטחה ובתנופה בין ההֶקשר העכשווי, עולמם של הבית, המשפחה, ההורים, ובין המקורות היהודיים המשמשים למשוררת בו זמנית כעוגן וכתמיכה, אך גם כדבר מה שיש לבחון אותו ולהתמודד איתו באופן מתמיד. מבחינה זו שמו של הספר הוא אופייני בדרך שבה הוא מאפשר פרשנויות שונות. מצד אחד זו הנחה של אבן על אבן כפשוטה: יצירה, הוספה, בנייה. אך מהדהדת כאן גם המימרה "לא להשאיר אבן על אבן" – המייצגת את הכורח, העובר בחוט השני בכל שירי הספר, לפענח, לברר דברים עד עומקם, לחתור עד היסודות, גם אם המעשה עלול להתפרש כמסוכן, כחתרני.אך מעל לכל זה, ובתוך כל זה, עומדת אישיותה של המשוררת, אישה שכבר ראתה דבר או שניים בחייה, שהקול הלירי המזוקק והעוצמתי שבשירי הספר הוא האמצעי שבו היא באה חשבון עם עצמה ועם העולם.זַהוּ אוֹתִיאִמְרוּ זֹאת הִיא.אֵלֶּה הָעֵינַיִםאֵלֶּה הַגְבִינִיםהַשְּׁמוּרוֹת הַשְׁמוּטוֹתמֵעַל הָאִישׁוֹנִים.אֵלֵךְ לִי בַּאֲשֶׁר אֵלֵךְאֶתֵּן אֶת הַדִּיןאֶשָּׂא עָלַי אֶת הַשֵּׁם,אֲנִי הִבְעַרְתִי אֶת הַבְּעֵרָהאֲנִי אֲשַׁלֵּם. מתוך "אשֵׁמה"ליאור שטרנברג