אהרון ידלין ביוגרפיה

”מה תאחל לעצמך?“, נשאל אהרן ידלין במלאות לו שבעים. תשובתו הייתה: "לחדול מלהתרוצץ באוטובוסים ולכתוב את סיפור חיי“. כמעט שני עשורים עברו מאז. כעת רואה אור הסיפור השופע והמרתק של חייו, פרי עטה של רוני כוכבי-נהב, לבקשתו. כל פרק בַסיפור הוא גם פרק חשוב בתולדות הארץ והמדינה. את שנותיו הראשונות עשה במושב הזעיר בן-שמן, בן להורים חלוצי העלייה השלישית. ילדותו עברה עליו במושבה רחובות ואת שנות נעוריו עשה בחיפה, שם הצטרף לתנועת הצופים שבה היה פעיל שנים רבות. כבן שש-עשרה נשבה ברעיון החברתי הגדול של הקיבוץ ונשאר נאמן לו עד היום כחבר קיבוץ. מסע חייו עובר בין תחנות שכולן בסימן פעילותו הציבורית: מזכיר גרעין ההתיישבות "הצופים ב‘-בארות“ ושותף-סוד במבצע ”י“א הנקודות“ (מוצאי יום כיפור תש“ז) וממייסדי קיבוץ בארי; שבע פעמים מזכיר קיבוץ -  שש מהן בקיבוצו - חצרים, מ-1950, ובמשך שנים ארוכות, שליח מטעם התנועה והמדינה. קרבתו הרעיונית לדוד בן גוריון הביאה אותו לפעול רבות לחיזוק הנגב. כדבריו: "אני תושב גאה של הנגב והייתי מעורב בפיתוחו – בהקמת אוניברסיטת הנגב, התאטרון והתזמורת של באר שבע, המרכז להשתלמויות מורים בלימודי יהדות ודמוקרטיה בבית יציב ובהנצחתו של בן גוריון, באמצעות המכון למורשת בן גוריון והמכון לחקר המדבר בשדה בוקר. לעת כתיבת הספר אני מכהן כסגן יו“ר הוועד המנהל של אוניברסיטת באר שבע, יו“ר בית יציב וחבר הנהלת תיאטרון באר שבע." (מתוך ”אחרית דבר“).בשליחותו הציבורית הענפה היה חבר כנסת, סגן שר החינוך, מזכ“ל מפלגת העבודה מ-ובימי מלחמת יום הכיפורים, שר החינוך והתרבות בממשלת יצחק רבין הראשונה. לאחר המהפך כיהן כיו“ר ועדת החינוך של הכנסת, ואחר-הקיבוצים. תפקידו הממלכתי האחרון היה יו“ר תנועת העבודה הציונית העולמית שבו כיהן שתי קדנציות. ב-2010 הוענק לאהרן ידלין פרס ישראל על מפעל חיים.אהרן ידלין נכון תמיד למשימות ולאתגרים, בענווה, בצניעות ובחן ושלא על מנת לקבל פרס; מנעוריו מגשים אהרן את סיסמת הצופים - "היה נכון" ואת סיסמת בית הספר הריאלי "הצנע לכת“. כזה האיש וכזה סיפורו.