אני קלאודיוס

קליגולה הביט בי בעיניים מצומצמות, כמתלבט. "אתה חושב שאני משוגע?", הוא שאל כעבור זמן-מה.
צחקתי צחוק עצבני. "משוגע, קיסר? אתה שואל אם אני חושב שאתה משוגע? מה אתה מדבר, הרי אתה קנה המידה לשפיות בעיני כל תבל ויושביה".
"קשה הדבר מאוד, אתה יודע, קלאודיוס", הוא אמר כממתיק סוד, "להיות אל בלבוש אדם".

מגונה ודחוי על ידי בני משפחתו כשוטה מגמגם, חלש אופי ורפה גוף, האציל הרומי קלאודיוס טיבריוס דרוסוס נרון גרמניקוס, העתיד לתדהמתו להיות לקיסר בשנת 41 לספירה, שורד בביטחה את מסכת התככים, המיתות המסתוריות, הבגידות, ההגליות, הטיהורים העקובים מדם, העינויים והאלימות חסרת הרחמים בעשורים הראשונים לקיומה של האימפריה הרומית.

הרומן הנפלא אני, קלאודיוס כתוב כאוטוביוגרפיה פיקטיבית. הוא מגולל כרוניקה שערורייתית מרהיבה של שלטון הקיסרים הראשונים ברומא העתיקה, מימי אוגוסטוס החכם, המייסד, ואשתו "המדהימה והנתעבת" ליוויה, ועד ימי יורשיו, טיבריוס הסדיסט תאב הבצע, וקליגולה, המפלצת. קלאודיוס מתאר בדקדקנות של היסטוריון את המזימות ושרשרת הרציחות ברעל, בחרב ובהרעבה, את משתאות הפאר, את הסביאה וההוללות, את שיגעון הגדלות, את הסקס הפרוע ואת הניוון המוסרי: את הרוע, האכזריות - גם בחדרי החדרים בארמונות רומא גם במחנות הצבא המפוזר ברחבי האימפריה.

רוברט גרייבס פירסם את אני, קלאודיוס בשנת 1934, ומאז הספר נחשב למופת של רומן היסטורי. ומי לא ראה את סדרת הטלוויזיה הנפלאה של ה-BBC, בכיכובו של דרק ג´קובי.
עכשיו, אחרי שישים שנה, תרגום עברי חדש של אני, קלאודיוס מוגש כאן בעברית בת ימינו: ישירה ונאמנה למקור האנגלי. הקוראים הוותיקים, וגם הצעירים שלא ידעו את הנחש המתפתל ההוא מן הפתיח של סידרת הטלוויזיה, מוזמנים לצלול אל תוך התיאור הזה, תיאור נורא-הוד, של שליטים בני-אנוש המאמינים שהם אלי נצח, גדולים מאיתנו, מבני-האדם.