המנורה הטמונה
תקציר
״מי שקושר עצמו לבלתי נראה הוא חזק יותר ממי שדבק בגשמי, שכן השני בר חלוף ואילו הראשון מתקיים לעד״
במאה החמישית לספירה, ביזה קולוסאלית של רומא בידי הוונדלים מובילה אותנו בקצב קדחתני אל הרובע העני טרסטוורה. שם, על הגדה השמאלית של נהר הטיבר, חיים היהודים, אשר מתכוננים להשיב לעצמם באישון לילה את הדבר היקר להם מכל: מנורת שבעת הקנים. מרגע זה אנו מצטרפים למסע לאור ירח, מלווים את היהודים בנדודיהם ובחיפושיהם אחר המנורה הקדושה, הרוח והאמונה.
סיפור המנורה הטמונה מצליח לרגש את הקוראים בני ימינו ולעורר בהם זיכרון מסורת ואמונה שלבטח נשתכחו מליבם. צווייג, כדרכו, מלהטט במילים כבמטה קסמים, מחיה בכתביו עידנים שחלפו, שב ושולה אותם ממעמקי התודעה ומלבה אותם בכוח הדמיון. הקוראים נעשים שותפים בסיפור עם; משל ארוך ועדין שנמסר בשפה כמו מקראית, על אמונה המבכרת את הנצחי על הזמני, את הרוחני על הגשמי.
