כנפי האימפריה

עולם התעופה ריתק אותי כבר למן היום הראשון שבו הגעתי לעבודה בשדה התעופה שבלוד. בשעה שהחלטתי להעשיר את עולמי האקדמי, היה זה אך טבעי שנושא המחקר שלי יתמקד בתחום הקשור לתעופה. ביקור קצר בארכיב הלאומי הבריטי שכנע אותי סופית להתמקד בחיל האוויר המלכותי. רק בשעה שפענחתי בבית חומרים שאספתי בלונדון, בתום איסוף מייגע מספריות ומארכיונים, הבנתי שאני בכיוון שעשוי להוביל אותי לנושא שאותו רציתי לחקור. כמה דפי יומן שנמצאו בארכיון חיל האוויר, ואשר הועברו על-ידי יורשיו של אייר מרשל ריצ´רד צ´רלס פיירס, היו נקודות המפתח לתזה. היו אלה דפים מהסוג שהיה רווח ביומנים הגדולים שהיו בשימוש במאה שעברה, ואשר בהם נרשמו בכתב יד מפגשים והערות משמעותיות על ידי בעל היומן. לאחר עמל רב בפיענוח כתב היד, ידעתי כי המחקר שלי אינו מתיישב עם מסקנותיהם של חוקרים שהתפרסמו במהלך השנים, מאז שנפתחו הארכיונים שבלונדון לקהל הרחב. הנסיעות הבאות שלי ללונדון כבר נשאו אופי ממוקד יותר. אהבתי לעולם התעופה לא סנוורה את עיני להאמין כי המטוס יכול לתת מענה לכל הבעיות הביטחוניות שהתעוררו בעבר ובהווה, ובעיקר לא בארץ ישראל. האדם למד לרתום את הקדמה הטכנולוגית לשדה הקרב, אך קדמה זו לא באה להחליף את האדם הלוחם. מקומו של חיל האוויר הבריטי בתקופת המנדט בארץ ישראל חמק מעיני החוקרים, וספר זה בא למלא את החסר.