דף הבית > כתבים ט
כתבים ט
תקציר
מהדורה חדשה זו של כתבי מיכה יוסף ברדיצ´בסקי, מן האבות המייסדים של הספרות העברית המודרנית, שונה לחלוטין מקודמותיה בממדיה, בתכולתה ובעקרונות עריכתה. כרכי הכתבים שהיו מצויים בידינו עד כה הכילו, למעשה, מבחר חלקי ביותר מיצירתו שנופה, עובד ונערך מחדש בידי המחבר בשנותיו האחרונות במגמה להציג דיוקן עקרוני על-זמני של משנתו ההגותית ושל עולמו הסיפורי. המהדורה הנוכחית מבקשת, לעומת זאת, לשחזר את יצירתו של ברדיצ´בסקי במלוא היקפה ועל-פי סדר התהוותה, ובכך לחבר אותה מחדש אל ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים האותנטיים שמתוכם נולדה.
בכרך התשיעי כונסו בתרגום לעברית כל יצירות הסיפורת שחיבר מיכה יוסף ברדיצ´בסקי ביידיש - מאה וחמישה-עשר סיפורים, מונולוגים ומערכונים, שרובם ניתנים כאן בעברית בפעם הראשונה. זוהי חטיבת-יצירה כמעט בלתי מוכרת כיום, אף-על-פי שבתקופת התהוותה - העשור הראשון של המאה עשרים - עוררה ויכוח בין חסידים מובהקים (כגון שלום עליכם) לבין שוללים נמרצים (כגון י"ל פרץ). הקורא האמון על הפתוס הרגשי והעוצמה המיתולוגית המאפיינים את סיפוריו העבריים של ברדיצ´בסקי יגלה כאן ממדים חדשים ומפתיעים בדיוקנו של המחבר. מגמתו בסיפורים אלה הייתה לחדור אל עומק חייהם של פשוטי העם היהודים, ולשקף את החיוניות הפרימיטיבית הבלתי-מקולקלת שדימה למצוא בהם. לפיכך עיצב את רוב סיפוריו כמונולוגים מדוברים של דמויות עממיות, המעלות בלשונן המחוספסת עולם של חיים נמוכים, השגות מוגבלות, יצרים זעירים וחטאים קטנים וגדולים. "לא להרים את ההמון וללמדו בינה אני בא ולתת לו איזה דבר", הצהיר באחד ממכתביו, "כי אם לקחת הימנו ולשאוב משירתו וחשבונו של עולמו, כלומר ללמד את מהות נפשו הטבעית, שעמל אנכי למסרה בכל הדה ושפתה כמו שהיא מבלי כל הוספה ספרותית ושירית מצד המשורר". בין ההפתעות הנוספות המזומנות כאן לקורא- גילויים של הומור פראי, הסותר לכאורה את דימויו המקובל של ברדיצ´בסקי כסופר קודר ומיוסר. הכרך שלפנינו מצרף, אפוא, מכלול-יצירה ייחודי ומרתק לחשבונה של אחת מדמויות התשתית של הספרות והתרבות העברית בדורות האחרונים.
בכרך התשיעי כונסו בתרגום לעברית כל יצירות הסיפורת שחיבר מיכה יוסף ברדיצ´בסקי ביידיש - מאה וחמישה-עשר סיפורים, מונולוגים ומערכונים, שרובם ניתנים כאן בעברית בפעם הראשונה. זוהי חטיבת-יצירה כמעט בלתי מוכרת כיום, אף-על-פי שבתקופת התהוותה - העשור הראשון של המאה עשרים - עוררה ויכוח בין חסידים מובהקים (כגון שלום עליכם) לבין שוללים נמרצים (כגון י"ל פרץ). הקורא האמון על הפתוס הרגשי והעוצמה המיתולוגית המאפיינים את סיפוריו העבריים של ברדיצ´בסקי יגלה כאן ממדים חדשים ומפתיעים בדיוקנו של המחבר. מגמתו בסיפורים אלה הייתה לחדור אל עומק חייהם של פשוטי העם היהודים, ולשקף את החיוניות הפרימיטיבית הבלתי-מקולקלת שדימה למצוא בהם. לפיכך עיצב את רוב סיפוריו כמונולוגים מדוברים של דמויות עממיות, המעלות בלשונן המחוספסת עולם של חיים נמוכים, השגות מוגבלות, יצרים זעירים וחטאים קטנים וגדולים. "לא להרים את ההמון וללמדו בינה אני בא ולתת לו איזה דבר", הצהיר באחד ממכתביו, "כי אם לקחת הימנו ולשאוב משירתו וחשבונו של עולמו, כלומר ללמד את מהות נפשו הטבעית, שעמל אנכי למסרה בכל הדה ושפתה כמו שהיא מבלי כל הוספה ספרותית ושירית מצד המשורר". בין ההפתעות הנוספות המזומנות כאן לקורא- גילויים של הומור פראי, הסותר לכאורה את דימויו המקובל של ברדיצ´בסקי כסופר קודר ומיוסר. הכרך שלפנינו מצרף, אפוא, מכלול-יצירה ייחודי ומרתק לחשבונה של אחת מדמויות התשתית של הספרות והתרבות העברית בדורות האחרונים.
0 ביקורות
