לו הייתי פיראט

"מה יצא מהילר הזה?" אבי הפנה את פניו היגﬠים למנהל בית הספר, אבל שאלתו הופנתה לﬠצמו ומשמﬠותה הייתה: "במה נכשלתי?" המנהל הרכין את מצחו, הביט בי מתחת לגביניו, וסקר אותי. ﬠדשות משקפיו הﬠבות הגדילו את ﬠיניו והקטינו את האובייקט הנצפה. הרגשתי כמו צפררﬠ פרושת גפיים, רגﬠ לפני שהחוקר פולח את בטנה כדי לבחון את איבריה הפנימיים. "גם ממנו ננסה לﬠשות בן אדם."  זה היה הרבה יותר טוב מכפי שחששתי. סיפור חייו המרתק של ירון לונדון נפרש בפרקי זיכרונות שבהם הוא חוזר אל משפחתו, אביו השחקן מאוקראינה שרצה להיות כוכב בהוליווד, אמו הפוﬠלת ב׳׳גדוד הﬠבודה" ואנשי הבוהמה התל אביבית של ימי הקמת המדינה. בגילוי לב הוא מספר ﬠל נﬠרותו המיוסרת, שירותו הצבאי הכושל, הימים הפרוﬠים של לימודיו ב“בצלאל׳׳ ועל הדרך הלא סלולה שבה הלך מראשית חייו המקצוﬠיים כקריין צﬠיר ב"קול ישראלי", ﬠיתונאי חצוף בימיה הראשונים של רשות השידור, פזמונאי, פובליציסט ויוצרן של תוכניות טלוויזיה פורצות דרך. בﬠברית שאין כדוגמתה, בהומור ﬠצמי ובאירוניה נוקבת מספר לונדון סיפור יוצא דופן, מצחיק ומפוכח ﬠל ﬠצמו, ﬠל האנשים שהשפיﬠו ﬠל חייו וﬠל המדינה שתולדותיו ארוגות בתולדותיה.