עד שיום אחד מחודש

על שפת ים כינרת נמצאת מקונדו של שמי זרחין, טבריה יצרית ופנטסטית שבה אנשים משתגעים מאהבה ומתקרחים בגלל כישוף, אותיות צומחות בתוך תמרים וילדים מתחרזים עם כפיליהם. האוויר רווי ריחות של בישול ותשוקה, ועקבותיהם מובילים לשיכון אחד בעיר. כאן גדל שלומי עם אח שאוסף מילים במחברת, אמא שמדליקה נרות נשמה ללאה גולדברג, ואבא קטנטן שמסתיר סודות גדולים.

עד שיום אחד הוא רומן סוחף המגולל סיפור של שלושה עשורים בתולדות המשפחה של שלומי. ברקע, ביקום מקביל לכאורה, דוהרת לה הכרוניקה על רגעיה וגיבוריה - מלוי אשכול ועד מייק בראנט, מ"בלדה לחובש" ועד מלחמת לבנון - אבל חוקי העולם של שלומי כפופים רק לאהובתו, אלה, ורק לה יחכה כל חייו. כמעט.

כתיבתו החושנית ורבת הדמיון של זרחין בוראת גלריה של דמויות חד-פעמיות, נפלאות ומכמירות לב, שאינן חדלות להתגעגע. בד בבד היא מציעה בחינה אלטרנטיבית של המציאות הישראלית, המתפרקת מסדריה החברתיים הישנים. אך מעל לכול זהו מבט חם, מלא הומור ואנושיות, במהות השברירית והמסתורית הקרויה "משפחה".