פסיכולוגיה ודת

קרל גוסטב יונג, מגדולי הפסיכולוגים במאה ה-20, ידוע בין השאר בזכות ההבחנה שערך בין הלא-מודע האישי (במובן הפרוידיאני) לבין הלא-מודע הקולקטיבי. מקור מצוין להכרה מעמיקה של רעיונות אלה ניתן למצוא בספר פסיכולוגיה ודת – המובא כאן לראשונה בפני הקורא העברי. זהו עיבוד של סדרת הרצאות אשר העביר יונג באוניברסיטת ייל בארצות הברית בשנת 1937. במסגרת זו פורש יונג את עיקרי משנתו על אודות הלא-מודע הקולקטיבי, הארכיטיפ, אנימוס ואנימה, הסמל הדתי, פרשנות החלום וכו', לצד דיון בדוֹגמה הכנסייתית, בחקר המאגיה, הגנוזיס, האלכימיה ודתות שונות.

פסיכולוגיה ודת מביא את תמצית הגותו, מכיוון שיונג ראה בהבנת הדת עיקרון מפתח בפסיכולוגיה שלו, כל זאת בעקבות טענתו שהדתות השונות מבטאות אמת פסיכולוגית אוניברסלית מעצם העובדה שהן עיבוד של תכנים לא-מודעים קולקטיבים. ללמידה של החוויה הדתית ושל הדת אין מבחינה זו ערך טיפולי ברמה האישית בלבד אלא גם ברמה האנושית הרחבה, מכיוון שהתפוגגות החוויה הדתית עשויה לפתוח צוהר לחומרים לא-מודעים שליליים אשר הנפש אינה יכולה להם. אמת זו מתגלית לדעת יונג בתקופה שבה הוא מעביר את הרצאותיו – ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה – בהיסחפות של גרמניה ואירופה בפסיכוזה ההמונית של הנאציזם, אשר הגיחה בפלצוּת נוראה לאחר מות האלוהים של ניטשה.

לספר מצורף מבוא מאת ד"ר יוסף שורץ, מהמכון להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב, ומאת נעה פוירשטין-שוורץ, פסיכולוגית קלינית