קן הלחישות

כלואה בקן

לוֹחֲשִׁים פֹּה.

לוֹחֲשִׁים פֹּה מַחְשָׁבוֹת.

בַּמַּחְלָקָה הַזֹּאת בּוֹלְעִים

מַמְתַּקִּים בִּשְׁלַל צְבָעִים,

אֶפֶקְטִים שׁוֹנִים, דִּבּוּרִים,

בּוֹלְעִים אֶת הַנּוֹצוֹת.

אֲפִלּוּ הַכֵּנוּת נִלְחֶשֶׁת

בְּאִי־וַדָּאוּת תְּמִידִית.

לְחִישָׁה שֶׁנֶּאֱמֶרֶת

מִיָּד כְּלוּאָה בַּקֵּן.

לא פשוט כלל לשים לב פתוח על שולחן, בעיקר עת הוא סוער. אליס בלמן בספר הביכורים שלה, "קן הלחישות", עושה זאת באומץ ובכישרון שירי רגיש, נבון ומעורר אהבה, מותירה אחריה שובל אושר, המתרחק והמַרחיק מכל אותן לחישות שכלאו אותה בַּקן.

טל איפרגן, משוררת ועורכת הספר

שירתה של אליס בלמן בספר הביכּורים שלה הנושא את השם הכל כך עדין ויפה "קן הלחישות" היא לירית ואקספּרסיבית ביותר. לירית כי היא מנסה לומר בקול ברור אך שקט את הדק מן הדק, כל פגיעה בנפש נרשמת כמו בסיסמוגרף רגשי, ואקספרסיבית כי היא נורא פוצעת, חדה וכואבת ולא מטייחת כלל את המגע המחוספס והבּוטֶה עם החיים עצמם, כאשר היא מבררת שאלות אינטימיות של זהות. ועם זאת, מתוך השירים עולה דוברת רגישה מאוד שלא מוכנה לוותר על אושר ולא מוכנה להתפשר על דיאלוג תמידי עם החיים עצמם על אף המאורעות ולמרות האכזבות. השירים שבקובץ הזה פשוט מעוררים בלב הקורא השתאות והזדהות עד שחוק ועד דמע.

רן יגיל – מבקר, עורך, סופר ומו"ל

אליס בלמן, ילידת 2003. מתגוררת בקריַת אתא. כותבת שירים מגיל 16. שיר שלה "רעל בידיים אוחזות" פורסם בכתב העת ״סלון הדחויים״. עובדת כיום כמדריכת שיקום. "קן הלחישות" הוא ספר השירים הראשון שלה.