תליינים מרצון בשירות היטלר

מיד עם פירסומו, קיבל ספרו של פרופ` דניאל יונה גולדהגן תהודה ושבחים לתי רגילים בטיבם ובכמותם. הספר נהיה רב-מכר בינלאומי תו זמן קצר, ונחשב כפריצת דרך בכל מה שנוגע לחקר השואה ולהבנתה. הוא ניפץ מיתוסים מרכזיים: אין זה נכון - כפי שנהגו ללמד עד עכשיו - כי הגרמנים לא ידעו על ההשמדה ההמונית של היהודים: אין זה נכון שהרוצחים היו כולם אנשי אס.אס, או שאלו שעסקו במלאכת הטבח עשו כך בעל-כורחם.

בתליינים מרצון בשירות היטלר, מביא המחבר עדויות ממצות לכך שהחיסול של היהדות האירופאית גייס את האנרגיה ואת ההתלהבות של עשרות אלפי גרמנים רגילים.
דניאל יונה גולדהגן משחזר את האווירה של האנטישמיות האלימינציוניסטית שאיפשרה את ביצוע מטרות ההשמדה של היטלר ושעשתה את הרדיפות שקדמו לכך בשנות השלושים למשהו פופולרי. גולדהגן הסתמך על עושר גדול של תעודות ארכיוניות שלא נעשה בהן שימוש עד כה, בעיקר עדויות של הרוצחים, וכך הוא לוקח אותנו אל שדות ההרג עצמם, שם, גרמנים עסקו בציד היהודים מתוך רצונם החופשי, כמו חיות, עינו אותם סתם כך, ואז התייצבו בשמחה לצד קורבנותיהם - להצטלם איתם. מיחידות הרג ניידות, דרך המחנות, אל מצעדי המוות, גולדהגן מראה כיצד גרמנים רגילים, שצמחו בחברה שראתה ביהודים תמיד משהו רע ומסוכן, המשיכו מתוך רצונם שלהם ופעלו באופן שהכתיב להם ההיגיון של אמונתם זאת.