אוכל אורגני בישראל

כיצד הפכה החקלאות האורגנית למערכת חקלאית ולתעשיית מזון על-לאומית? כיצד הפך האוכל האורגני מייצוג קולינרי של "תרבות-הנגד" ל"מזון של יאפים"? האם צריכת אוכל אורגני מבטאת ערכים של דאגה לסביבה והתנגדות לתרבות הצריכה הגלובלית? הספר אוכל אורגני בישראל עוקב, מנקודת מבט סוציולוגית, אחר ההיבטים החברתיים הגלומים במרחבים החקלאיים שבהם גדלה תוצרת חקלאית אורגנית בישראל, בשוקי האיכרים, במרכולים האורגניים וברשתות השיווק, בארגזי הקרטון הנשלחים לבתי צרכנים המבקשים לרכוש תוצרת ישירות מהחקלאי, ואפילו בייצוגיו של האוכל האורגני באמצעי התקשורת המודפסים והאלקטרוניים בישראל.תפוצתו של האוכל האורגני בישראל היא חלק ממגמת שינוי רחבה המתחוללת בעשורים האחרונים  בהתייחסות לאוכל ולאכילה. בין  שאר המגמות הקולינריות ודפוסי האכילה החדשים ניתן למנות את תרבות האוכל הבריאותית, האתית והמקומית שהתפתחה בישראל, הנתפסת כמנוגדת למגמת ה"מזון המהיר", המתועש והגלובלי. הספר עוסק במגמות אלה דרך המנסרה של האוכל האורגני, תוך כדי כך שהוא מצביע על המשמעויות התרבותיות, הפוליטיות והכלכליות הגלומות בו.הספר חושף את התהליכים ההיסטוריים שעיצבו את שדה האוכל האורגני בישראל, את מיקומו בתרבות הגלובלית והניאו-ליברלית שבה הוא נתון עתה, לצד המתחים הפנימיים המתקיימים בו. מתחים אלה קשורים לדפוסי הייצור והצריכה, לערכים ולדימויים המיוחסים לאוכל האורגני: מחד גיסא הם מבטאים אחריות סביבתית, סולידריות חברתית ומקומיות; מאידך גיסא – טעם טוב, זהות קוסמופוליטית, אינדיווידואליזם וטיפוח הגוף והבריאות האישית של חברי המעמד הבינוני והגבוה. הספר אוכל אורגני בישראל מאתגר את הדיכוטומיה המקובלת בין חקלאות קונבנציונלית לחקלאות אורגנית, בין צרכנות לאזרחות ואחראיות סביבתית, בין מטבח-נגד למטבח-גלובלי; הוא חושף כיצד תהליכים של גלובליזציה מבנית ותרבותית מופנמים ונטמעים גם בסחורות ומוצרים הנושאים דימויים לוקאליים ואלטר-גלובליים – כדוגמת האוכל האורגני.