אחרי טהראן חיי החדשים

"האסירה מטהראן", ספרה הראשון של מרינה נעמת, תיעד את מעצרה, את העינויים שעברה ואת השנתיים הקשות בבית הסוהר אֵווין הנודע לשמצה בהיותה בת שש־עשרה. כשיצאה משם לבסוף, ניצבו בפניה אתגרים חדשים: משטר אסלאמי מדכא ומשפחה שלא רצתה לדעת יותר מדי על מה שעבר עליה.  "אחרי טהראן" הוא סיפור מרתק על בריחתה של מרינה מאיראן ועל הטלטלות שעברה עד שהגיעה עם בעלה ובנה הפעוט, דרך הונגריה, לקנדה. בני הזוג מצאו עבודה וגידלו שני ילדים בשלווה יחסית, אך נעמת התייסרה בהבזקי זיכרון ובאשמת שורדים, שאיימו על הביטחון שהשיגה בעמל רב. אט־אט הלך והתחוור לה שעליה לתת ביטוי למה שעבר עליה, גם אם פירוש הדבר הוא לגלות לראשונה לבעלה ולהוריה את סוד נישואיה הכפויים לאיש משמרות המהפכה, אחד מחוקריה בכלא.  

לאחר שספרה האסירה מטהראן הפך לרב־מכר — הוא ראה אור ב־26 ארצות וזכה בפרס גרינזיין קאבור האיטלקי — עברו חייה של מרינה נעמת שינוי מהותי: היא זכתה בעוצמה נפשית שאיפשרה לה להתמודד עם אביה, עם עברהּ ועם מבקריה ונעשתה דוברת של נרדפים ושורדים באשר הם. אחרי טהראן מתאר באומץ וברהיטות את דרך החתחתים שעברה ואת הישגיה האנושיים והספרותיים.  

מרינה נעמת, ילידת איראן, זכתה בפרס הכבוד האנושי מטעם הפרלמנט האירופי. כיום היא מתגוררת עם משפחתה ליד טורונטו.