הנעל האבודה \ ארנבוני הבלט 4

הַכִּתָּה שֶׁל מִילִי הִגִּיעָה לַתֵּאַטְרוֹן כְּדֵי לִצְפּוֹת בְּמוֹפַע הַבָּלֶט ״סִינְדֵּרֵלָה״.
מִילִי מִתְרַגֶּשֶׁת מְאוֹד, סִינְדֵּרֵלָה הִיא הָאַגָּדָה הָאֲהוּבָה עָלֶיהָ, הִיא אֲפִלּוּ נוֹעֶלֶת נַעֲלַיִם מְנַצְנְצוֹת וּבוֹרְקוֹת כְּמוֹ אֵלּוּ שֶׁל סִינְדֵּרֵלָה. נַעֲלַיִם יָפוֹת כָּל כָּךְ. אֲבָל אָז הִיא מְאַבֶּדֶת אַחַת מִנַּעֲלֶיהָ.
הַאִם חֲבֵרֶיהָ, אַרְנְבוֹנֵי הַבָּלֶט, יוּכְלוּ לַעֲזוֹר לְמִילִי
לִמְצוֹא אֶת הַנַּעַל הָאֲבוּדָה לִפְנֵי שֶׁהַמּוֹפָע יַתְחִיל? עִם חֲלוֹם בַּלֵּב וְנַעֲלֵי בָּלֶט קְטַנּוֹת, שׁוּם דָּבָר לֹא יַעֲצוֹר אֶת מִילִי בְּדַרְכָּהּ לַהֲפוֹךְ חֲלוֹם לִמְצִיאוּת.