השחר של הכול

הרוב המוחלט של מאתיים אלף שנות קיומו של הומו ספיינס נותר לוט באפלה, קבור עמוק באדמה – עד לאחרונה

במאות השנים האחרונות התקבעה ההיסטוריה של האנושות כסיפור ליניארי ודטרמיניסטי של התפתחות: בראשית היו חבורות קטנות של ציידים-לקטים, בהמשך חברות חקלאיות, ולבסוף חברות עירוניות-תעשייתיות. צורות השלטון אף הן התפתחו בהתאמה וכפועל יוצא מכך: מחברות קטנות ושוויוניות לחברות היררכיות, שעודפי הייצור מתורגמים אצלן לכוח שלטוני, ולבסוף לבירוקרטיות סבוכות, שפרטים מוותרים בהן על חירויותיהם הטבעיות מרצונם החופשי ובוחרים להשחית את זמנם במילוי של טפסים. זה הסיפור השגור בפי כול – מג׳ארד דיימונד ועד יובל נח הררי – והוא שגוי לחלוטין.

שורה של גילויים מהעשורים האחרונים שופכת אור חדש ומרתק על ההיסטוריה הרחוקה שלנו ומגלה לנו כי אבות אבותינו הקדומים הרשו לעצמם לעבור בגמישות מפתיעה בין צורות משטר כלכליות, חברתיות ופוליטיות: פרקטיקות שלטוניות שיושמו ולאחר מכן נזנחו, לעתים בהתאם לעונות השנה, ציידים-לקטים שהקימו חברות מורכבות, ערי ענק שפעלו לאורך מאות שנים ללא היררכיה חברתית או שלטון מרכזי, ועוד.

הספר מדגיש שהמציאות הפוליטית-כלכלית הנוכחית היא תולדה של בחירה אחת מיני רבות, ולכן נתונה לשינוי רדיקלי.​

ביקורות

נאסים טאלב: "זה לא ספר, זו חגיגה אינטלקטואלית. אין ולו פרק אחד שאינו מערער (בשובבות) אמונות אינטלקטואליות מושרשות היטב. הוא עמוק, מפריך בקלילות רעיונות מקובלים, מדוקדק עובדתית ומהנה לקריאה."​

עפרי אילני, 'הארץ': "'השחר של הכול' הוא טור דה פורס שמעטים כמוהו נכתבו בדור האחרון – ולא בכדי הוא מעורר עניין עצום."​