זלצבורג של המזרח התיכון

זלצבורג של המזרח התיכון הוא סיפור על פסטיבל מוסיקלי, שבמשך
כשלושה עשורים היה האירוע החשוב והבולט ביותר בנוף התרבותי של ארץ
ישראל. זהו גם סיפור על מקום ומנותק משאר חלקי הארץ, שבניגוד לכל
היגיון דווקא בו צמח, יש מאין, הפסטיבל הזה. באותה המידה זהו גם סיפורם של
אנשים חלוצים, שהתיישבו בקדמת הכנרת ובמשך שנים רבות נאלצו להאבק בפגעי טבע,
בהפגזות הסורים, בבדידות ולשרוד. למרות כל הקשיים האלו הצמיחו
מתוכם מפעל תרבותי שעיני מוסיקאים וחובבי מוסיקה מן הארץ ומן העולם נשאו
אליו את עיניהם. ואולי גם סיפורה של תקופה שהפסטיבל הזה היה אחד מביטוייה,
תקופה שחלפה וכנראה לא תשוב.
יוחנן רון, מחבר הספר, הוא בן עין גב ומסיקולוג. הרצה באוניברסיטאות
בר אילן ותל אביב. הקים ביחד עם פרופ´ הרצל שמואלי את הארכיון למוסיקה
ישראלית באוניברסיטת תל אביב, ערך במשך כעשרים שנה את השנתון:
"הארכיון למוסיקה ישראלית - תיעוד ומחקר", פרסם מספר מאמרים בכתבי
עת מקצועיים והוציא בשנת 2000 אסופה (באנגלית) של מאמריו. לאחרונה
ראו אור תחת השם הספרותי א. אייל, שני ספרי סיפורים שחיבר: "על דייגים
וטיפוסים אחרים" (2003), ו"ריקה ועוד כמה חברים" (2004).