לא לא לא לא לא לא לא כן

גדעון עמיחי, יוצר רב-תחומי, והאיש ששם את ישראל על מפת הפרסום העולמית, יוצא למסע יצירתי. בספר לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, כן חושף עמיחי תחנות אישיות ומקצועיות בחייו. בצילום, ציור, כתיבה והתבוננות חדה, הוא משתף בחוויות מעוררות, תובנות, סודות מקצועיים וכלים לפיתוח יצירתיות וחשיבה אחרת. יוצרים, סקרנים, חולמים וכל מי שנמצא על סף רעיון שישנה את העולם, מוזמנים להצטרף למסע יצירתי רב השראה. אני אוהב את מה שאני עושה. חלק קוראים לזה בטעות 'עבודה'. טוען עמיחי וחושף עבודות איור ופרסום שיצר המחבר במהלך השנים, דרך סיפורים מאחורי הקלעים על הלימודים בבצלאל, שנים של מסע יצירתי מפרך אך מתגמל מקצועית עד למכירת הקריקטורה הראשונה לשבועון The New Yorker וכמה מהקמפיינים האייקונים שנוצרו במשרד שלמור אבנון עמיחי. בעקבות הספר הוזמן עמיחי לשאת הרצאת TEDx. הספר תורגם לאנגלית, יצא לאור בארצות הברית בשנת 2013, ונמכר בחנות המוזיאון MoMA – Museum of Modern Art, במשך ארבע שנים.   מתוך הספר: ״יש כל כך הרבה מגזינים ועיתונים אחרים, למה אתה רוצה דווקא את הניו יורקר?״ שאל אותי פול פיטר פורג׳ס. פול, למי שאינו יודע היה אחד הקריקטוריסטים המצחיקים ביותר של MAD מגזין במשך השנים. היה לי מנוי על MAD בגיל צעיר מאוד, ואהבתי אותו מאוד. פול היה שנון והדמויות שצייר היו אינפנטיליות עד כדי כאב, וכשלמדתי בסקול אוף ויז׳ואל ארטס (1989), לא היה גבול לשמחתי כשראיתי אותו ברשימת המורים. התנפלתי על הקורס שלו מיד. ״בלתי אפשרי להתקבל לשם. "המשיך פול בשלו," זו קבוצה מאוד מצומצמת של קריקטוריסטים שעובדת שם במשך עשרות שנים, החל מסול סטיינברג, סמפ הצרפתי, צ'רלס אדאמס, פיטר ארנו... ממש אין סיכוי, אבל אם אתה מתעקש... כדאי שתדע, שבכל יום רביעי אפשר להשאיר בדלפק הקבלה של הניו יורקר מעטפה עם סקיצות, וביום שישי מקבלים אותה בחזרה...״ אני כבר מזמן לא הייתי עם פול, אלא עם החלומות שלי...