למיטה ודי

אַחֲרֵי יוֹם מְלֵא פְּעִילוּת, בֵּן רוֹצֶה לִישׁוֹן בְּשֶׁקֶט.

אֲבָל נִרְאֶה שֶׁהַפְּעֻלָּה הַפְּשׁוּטָה הַזֹּאת הִיא מְשִׂימָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית, כִּי אִמָּא וְאַבָּא מְעִירִים אֶת בֵּן כָּל הַלַּיְלָה, וּבְכָל פַּעַם שֶׁהוּא מַצְלִיחַ לְהַרְדִּים הוֹרֶה אֶחָד - הַהוֹרֶה הַשֵּׁנִי מִתְעוֹרֵר!

מָתַי כְּבָר יִישְׁנוּ הַשְּׁנַיִם הָאֵלֶּה לַיְלָה שָׁלֵם?

סִפּוּר מְשַׁעֲשֵׁעַ וּמַפְתִּיעַ לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, שֶׁיַּצְחִיק יְלָדִים וְהוֹרִים גַּם יַחַד.

זוֹאִי פוֹסְטֶר בְּלֵיק הִיא סוֹפֶרֶת אוֹסְטְרָלִית עֲטוּרַת פְּרָסִים שֶׁכּוֹתֶבֶת לִילָדִים וְלִמְבֻגָּרִים.

הִיא גָּרָה בִּסְפְּרִינְגְפִילְד עִם בֶּן זוּגָהּ הוֹמֶר וִילָדֶיהָ מֶגִי, לִיסָה וּבַּרְט.

הַקַּרְיֵרָה הָאָמָּנוּתִית שֶׁל מַיְק גֵ'יקוֹבְּסֶן נִפְתְּחָה כְּשֶׁהָיָה בֶּן שָׁלוֹשׁ, עִם צִיּוּר שֶׁצִּיֵּר 

עַל הַקִּיר מֵעַל הַמִּטָּה שֶׁל הוֹרָיו. מֵאָז הוּא מְצַיֵּר לְדִיסְנִי, לְאֶפְּל, לְעִתּוֹן הַגַּרְדְיֶאן וְעוֹד.