מארק אדלמן

מי הוא מארק אדלמן? מדוע צריך לשאול בישראל שאלה כזאת על אחד המפקדים הנערצים של מרד גטו ורשה? הסיבה לכך פשוטה: אדלמן לא היה ציוני. לא היה לו מקום בסיפור ההיסטורי שבנו מייסדי מדינת ישראל – קו ישיר והכרחי מן השואה והגבורה אל הקמת המדינה כפיתרון היחיד האפשרי ליהודים. ואף שכל חבריו ופקודיו ב"אירגון היהודי הלוחם" (רובם ציונים מובהקים) נשאו את שמו בהערצה – מה בכך?
אדלמן היה איש ה"בונד", תנועה שהאמינה כי ליהודי אירופה יש עתיד בארצותיהם ויש עתיד גם לשפתם, היידיש. אחרי המלחמה, כשבפולין לא נשארו יהודים רבים כדי להאמין בבונד וברעיונותיו (או לדבר יידיש), אדלמן מחליט להישאר בפולין, למרות ההפצרות של חבריו-למחתרת לעלות לישראל. הוא נעשה רופא מפורסם, חדשן בתחום ניתוחי הלב, ובמקביל ממשיך לפעול נגד מישטר העריצות בארצו – הפעם מן הזן הקומוניסטי. וכשנולדת תנועת "סולידריות", ואחר-כך מתחדשת הדמוקרטיה בפולין, אדלמן הוא כבר לוחם חירות ידוע – לא רק גיבור יהודי, אלא גם גיבור פולני. והוא ממשיך לפעול גם אחרי-כן – למען כל הנרדפים עלי אדמות – עד מותו באוקטובר 2009.
והסיפור ברור: בשביל אדלמן, להיות יהודי פירושו לעמוד לצד הנרדפים. ויש לו גם כמה דברים לומר על הרודפים. מארק אדלמן הוא לא מאלה שאפשר לסתום להם את הפה.
מארק אדלמן: לוחם, מהפכן, אדם היא ביוגרפיה מזהירה שכתבו העיתונאים ויטולד ברש וקשישטוף בורנטקו. הביוגרפיה המקיפה והעדכנית הזאת היא ראשונה מסוגה בעולם, ובישראל.
היום, יותר מחצי מאה אחרי מרד גטו ורשה ואחרי הקמת מדינת ישראל, נדמה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לקרוא את סיפורו של האיש המיוחד הזה.
"מארק אדלמן הוא עבורי התגשמות של כל מה שטוב בפולין" - ואצלב האוול