מחכם באשי לרב הראשי הרב יעקב מאיר

הביוגרפיה מתחקה אחר מהלך חייו ופעילותו הציבורית של הרב הספרדי-ציוני יעקב מאיר, שנולד בירושלים ב-1856 ואשר פעל בה למען הקהילה הספרדית, לצד חוגים מתקדמים של צעירים שואפי תיקונים בהנהגה בירושלים.

התמיכה שקיבל סייעה לבחירתו למשרת החכם באשי, ממנה הודח כעבור חודשים אחדים בהשפעתם של בעלי ממון שמרנים מהעדה הספרדית ובלחצם של החרדים האשכנזים בירושלים.

יוקרתו כרב מתקדם וקרבתו לקהילת סלוניקי, ממנה הגיעה אשתו, הביאו לבחירתו למשרת רב ראשי בקהילת סלוניקי. במהלך אחת עשרה שנות כהונתו שם פרצה מהפכת "התורכים הצעירים" ומנהיגותו בתקופת מלחמת הבלקן ומלחמת העולם הראשונה סייעה רבות לקהילה.

ב-1919 חזר לירושלים והשתלב בפעילות ציבורית. משנוסדה הרבנות הראשית ב-1921 נבחר למשרת הרב הראשי הספרדי לצד הראי"ה קוק, הרב הראשי האשכנזי. כהונתו כרב ראשי ספרדי העניקה לו גם את נשיאות העדה הספרדית בירושלים.

מעיקרי משנתו: "האמונה בתחיית העם ובשיבתו לארצו היא הלאומיות וכשם שמי שאינו מקיים את התורה, אינו יהודי שלם, כך מי שמקיים את התורה, אבל אינו מאמין בתחיית האומה וארצה הוא גם כן יהודי לא שלם היהודי השלם הוא מי ששומר גם דת, וגם מאמין בתחייה ובגאולה אין לאומיות לחוד ודתיות לחוד"