דף הבית > משגב סאגה גלילית

משגב סאגה גלילית
תקציר
דמותו המיוחדת והשנויה במחלוקת של ההיסטוריון היהודי יוסף מתתיהו (יוספוס פלאויוס) ניצבת בלב המיתוס של המרד הגדול נגד הרומאים. מי שהיה מושל הגליל ומפקדו בתחילת המרד, פיקד על הקרב הראשון בו, ביודפת, ומצא עצמו בסוף הקרב שבוי בידי הרומאים.
ברומן ההיסטורי “משגב — סאגה גלילית“ צולל המחבר אל דמותו המורכבת של יוסף מתתיהו ומציע זוויות חדשות להתבוננות בדמותו. דרך אבק הדורות, נופי הגליל ואנשיו בעבר, הממצא והמחקר הארכיאולוגיים, מתחברים הסיפורים יחד ומציעים נקודת מבט חדשה.
אביעם טווה חוט בין הסיפורים והדורות, ומפגיש בין המרד ההיסטורי למלחמת יום הכיפורים, תוך שהוא מעלה שאלות על הבחירה בחיים בנקודות קצה. דילמות ההתאבדות של יוסף בן מתתיהו ביודפת, גמלא ומצדה נבחנות מחדש ומהדהדות אירועים דרמטיים בימיה של מדינת ישראל. “משגב — סאגה גלילית“ עוסק בשאלות של זהות, אמת היסטורית והכרעות מוסריות שמשמעותן חיים או מוות.
מרדכי אביעם הוא פרופסור לארכיאולוגיה שעוסק מזה כחמישים שנים בעיקר במחקר תולדות הגליל, והוא בעל היכרות אינטימית עם נופיו ותושביו בימי קדם. בין השנים 1992–1999 ובין 2021–2022 ניהל את החפירות ביודפת העתיקה.
באוקטובר 1973, בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, היה מפקד טנק בשירות סדיר בחטיבת השריון 188 ‘ברק‘, בקו החזית ברמת הגולן. יחד עם חבריו ניסה לבלום את השריון הסורי בדרום הרמה, וכשנותרו ללא טנקים מצאו מקלט בבונקר הקטן בתל סאקי, יחד עם לוחמים אחרים. במהלך שני ימי מצור מצאו עצמם הלוחמים לפני החלטת התאבדות כשרימונים ללא נצרות בידיהם. שנים רבות לאחר מכן, כשעסק בחפירה ביודפת, נתן את ליבו לדמיון שבין לוחמי תל סאקי ללוחמי יודפת בשנת 67 לסה”נ, כשבחוץ נמצא האויב ובפנים דילמת התאבדות.
ברומן ההיסטורי “משגב — סאגה גלילית“ צולל המחבר אל דמותו המורכבת של יוסף מתתיהו ומציע זוויות חדשות להתבוננות בדמותו. דרך אבק הדורות, נופי הגליל ואנשיו בעבר, הממצא והמחקר הארכיאולוגיים, מתחברים הסיפורים יחד ומציעים נקודת מבט חדשה.
אביעם טווה חוט בין הסיפורים והדורות, ומפגיש בין המרד ההיסטורי למלחמת יום הכיפורים, תוך שהוא מעלה שאלות על הבחירה בחיים בנקודות קצה. דילמות ההתאבדות של יוסף בן מתתיהו ביודפת, גמלא ומצדה נבחנות מחדש ומהדהדות אירועים דרמטיים בימיה של מדינת ישראל. “משגב — סאגה גלילית“ עוסק בשאלות של זהות, אמת היסטורית והכרעות מוסריות שמשמעותן חיים או מוות.
מרדכי אביעם הוא פרופסור לארכיאולוגיה שעוסק מזה כחמישים שנים בעיקר במחקר תולדות הגליל, והוא בעל היכרות אינטימית עם נופיו ותושביו בימי קדם. בין השנים 1992–1999 ובין 2021–2022 ניהל את החפירות ביודפת העתיקה.
באוקטובר 1973, בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, היה מפקד טנק בשירות סדיר בחטיבת השריון 188 ‘ברק‘, בקו החזית ברמת הגולן. יחד עם חבריו ניסה לבלום את השריון הסורי בדרום הרמה, וכשנותרו ללא טנקים מצאו מקלט בבונקר הקטן בתל סאקי, יחד עם לוחמים אחרים. במהלך שני ימי מצור מצאו עצמם הלוחמים לפני החלטת התאבדות כשרימונים ללא נצרות בידיהם. שנים רבות לאחר מכן, כשעסק בחפירה ביודפת, נתן את ליבו לדמיון שבין לוחמי תל סאקי ללוחמי יודפת בשנת 67 לסה”נ, כשבחוץ נמצא האויב ובפנים דילמת התאבדות.
4 ביקורות
שרה אתנס-העליון,
12/8/2024 09:49
בשעה האחרונה סיימתי את קריאת ״משגב-סאגה גלילית״. ספר מופלא. לתחושתי מורכב ונוגע במנעד הדברים שהם החיים וכן ברגעי קצה של בחירה. ממשיכה להנות מהזכות שקיבלתי לקרוא, לחשוב,להתרגש ולהפנים תובנות שנכתבו ביד הסופר (איש הרוח) ואצבעות הארכיאולוג (שנשען על חומר) של הסופר. ספר ששזר בחן רב, זמן, תפיסת חיים, רוך וקושי ושאלות מהות רלוונטיות כל כך.
שני סטולרו,
13/8/2024 09:38
הספר מקסים, נהניתי לקרוא וללמוד עוד על יוסף בן מתתיהו ועל התקופה הזו בהיסטוריה. הרגשתי את הגליל ההיסטורי קם לתחייה, הספר פתח לי צוהר לעולם הקדום שעד היום היה קיים או בספרי ההיסטוריה או באתרי הארכיאולוגיה. הספר של מוטי מחייה את שניהם ביחד ויחד עם זאת משאיר עוד הרבה מקום לדמיון. מומלץ בחום.
יהודה ברגר,
5/9/2024 20:17
ספר מרתק.
כתוב ברהיטות .
קראתי אותו ״בנשימה עצורה”.
הסופר הצליח להפיח חיים ביוסף בן מתתיהו וחשתי חלק מאנשי יודפת…
מומלץ בחום לקריאה.
לאוהבי ספר ולאוהבי הסטוריה.
אילת טצ'ר,
9/9/2024 22:28
לאוהבי עם וארץ-ישראל, זהו ספר חווייתי שתהנו מאוד לקרוא.
אביעם מיטיב לתאר נוף, חי וצומח בגליל כאז כן עתה.
תיאוריו מזכירים לקורא את כתיבתם של מאיר שלו וג'ראלד דארל. התרבות החומרית וחיי היום-יום במאה א' לסה"נ המתוארים בספר, נפרשים בפני הקורא כסרט קולנוע צבעוני.
לעיתים נקרא הספר כמותחן לאור המרד ומלחמת היהודים ברומאים, אביעם עושה חסד מוצדק עם יוסף בן מתתיהו, מפקד הגליל ומפקד יודפת.
כמוכן נטווה הרומן בהקבלה לתקופתנו, למלחמת יום כיפור ולגיבור הרומן העכשוי, הארכיאולוג אלון הגלילי. כל אלה יוצרים אצל הקורא מקצב וסקרנות הבאים לסיפוקם בסוף הספר.