
עלי בן עמרם - מנהיג ומשורר
תקציר
הקורא בספר זה ילמד לא רק על תולדותיה של יהדות מצרים במאה האחת עשרה לאור הגניזה, נושא בעל חשיבות בפני עצמו, אלא גם על מארג הקשרים בין הקהילות היהודיות שפעלו תחת שלטון האסלאם באותה עת בארץ-ישראל, בבבל ובספרד.
עלי בן עמרם שירת במחצית השנייה של המאה האחת עשרה כראש הקהילה הארץ-ישראלית בפסטאט, ששכנה בקרבת קהיר – בירתה של הח'ליפות הפאטמית (769 – 1171).
שני כלים של תקשורת עמדו לרשותו: איגרות שבאמצעותן היה בקשר עם ההנהגה היהודית בארצו ומחוצה לה, ושירים שחיבר לכבוד נמעניו – לרוב ממנהיגי הדור ומנכבדיו – ובהם התייחס לאירועים בחייהם.