דף הבית > פנים
פנים
תקציר
*
בִּגְלַל הַלַּיְלָה אָנוּ יְשֵׁנִים
בִּגְלַל הַחֹרֶף קַר בַּדְּרָכִים
בִּגְלַל חֹם הַקַּיִץ אָנוּ חֲצִי עֵירֻמִּים
בִּגְלַל הַמִּלְחָמוֹת אָנוּ יוֹרִים
וְאַחַר מִתְאַבְּלִים
בִּגְלַל שֶׁיֵּשׁ תִּקְוָה
אָנוּ קָמִים בַּבֹּקֶר
בִּגְלַל הָאַהֲבָה
אָנוּ מוֹצְאִים נֶחָמָה
בִּגְלַל אֵיךְ וּבִגְלַל יֵשׁ
בִּגְלָלֵנוּ חַיִּים.
"פְּנים", ספר ביכוריו של בני זקן, הוא ספר רווי תנועה. יש בו דרכים, מחשבות, התכנסויות, מסעות פנימיים וזרמי תודעה עמוקים – הנובעים מתוך רגישות יוצאת דופן. בדרך עדינה, ורגישה עד מאוד הוא טווה אמירות מרתקות על אמת ושתיקה, על גוף, אהבה, צללים, שברי זיכרון, העדפת השיכחה ("לְכָל אָדָם פִּנַּת זִכָּרוֹן / וַאֲנִי אֶת שֶׁלִּי מָחַקְתִּי") ובעיקר על הולדת הבדידות, הבחירה להיות לבד ("כַּמָּה טוֹב שֶׁאֱלֹוהִים בָּרָא אֶת הַלְּבַד"). נדירים ספרי השירה שיש בהם כניסה כה צלולה לתוך הקפל המעורפל שבין אדם לעצמו, לפיצול המורכב בין אני לעצמי ("כְּמוֹ רַקְדָן כָּלוּא / מַשֶּׁהוּ בִּי נוֹתַר / עָמֹק בְּתוֹךְ הַלֵּב") – וספרו של זקן, ללא ספק, מעניק לנו הזדמנות לכך, הזדמנות להיכנס אל המצולה הכי פרטית, חושנית ומהדהדת, פנימה אל מחילת הלב. בימים הללו, ימים קשים בישראל, האפשרות להעמיק ולהתייחד עם עצמי, עולמי, בקרום של שקט – היא מתנה מבורכת. במובן זה, ספרו של בני זקן הוא אי במערבולת ים סוער, מפלט של גאולה וליריקה טובה; ובניסוחו הנפלא של המחבר: "פּוֹסֵעַ בֵּין הַשְּׁבִילִים / בְתוֹךְ סְבַךְ הַחַיִּים הַכְּלוּאִים / במְעַרְבֹּלֶת רְגָשׁוֹת / לְבַד / לַשֶּׁקֶט שֶׁלִּי".
יקיר בן–משה
בני זקן, יליד ירושלים, בוגר תואר שני בתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. איש תיאטרון, אקטיביסט חברתי, נשוי למלני ואב ליהלי, פסנתרן קלאסי. "פנים" הינו ספר שיריו הראשון.
בִּגְלַל הַלַּיְלָה אָנוּ יְשֵׁנִים
בִּגְלַל הַחֹרֶף קַר בַּדְּרָכִים
בִּגְלַל חֹם הַקַּיִץ אָנוּ חֲצִי עֵירֻמִּים
בִּגְלַל הַמִּלְחָמוֹת אָנוּ יוֹרִים
וְאַחַר מִתְאַבְּלִים
בִּגְלַל שֶׁיֵּשׁ תִּקְוָה
אָנוּ קָמִים בַּבֹּקֶר
בִּגְלַל הָאַהֲבָה
אָנוּ מוֹצְאִים נֶחָמָה
בִּגְלַל אֵיךְ וּבִגְלַל יֵשׁ
בִּגְלָלֵנוּ חַיִּים.
"פְּנים", ספר ביכוריו של בני זקן, הוא ספר רווי תנועה. יש בו דרכים, מחשבות, התכנסויות, מסעות פנימיים וזרמי תודעה עמוקים – הנובעים מתוך רגישות יוצאת דופן. בדרך עדינה, ורגישה עד מאוד הוא טווה אמירות מרתקות על אמת ושתיקה, על גוף, אהבה, צללים, שברי זיכרון, העדפת השיכחה ("לְכָל אָדָם פִּנַּת זִכָּרוֹן / וַאֲנִי אֶת שֶׁלִּי מָחַקְתִּי") ובעיקר על הולדת הבדידות, הבחירה להיות לבד ("כַּמָּה טוֹב שֶׁאֱלֹוהִים בָּרָא אֶת הַלְּבַד"). נדירים ספרי השירה שיש בהם כניסה כה צלולה לתוך הקפל המעורפל שבין אדם לעצמו, לפיצול המורכב בין אני לעצמי ("כְּמוֹ רַקְדָן כָּלוּא / מַשֶּׁהוּ בִּי נוֹתַר / עָמֹק בְּתוֹךְ הַלֵּב") – וספרו של זקן, ללא ספק, מעניק לנו הזדמנות לכך, הזדמנות להיכנס אל המצולה הכי פרטית, חושנית ומהדהדת, פנימה אל מחילת הלב. בימים הללו, ימים קשים בישראל, האפשרות להעמיק ולהתייחד עם עצמי, עולמי, בקרום של שקט – היא מתנה מבורכת. במובן זה, ספרו של בני זקן הוא אי במערבולת ים סוער, מפלט של גאולה וליריקה טובה; ובניסוחו הנפלא של המחבר: "פּוֹסֵעַ בֵּין הַשְּׁבִילִים / בְתוֹךְ סְבַךְ הַחַיִּים הַכְּלוּאִים / במְעַרְבֹּלֶת רְגָשׁוֹת / לְבַד / לַשֶּׁקֶט שֶׁלִּי".
יקיר בן–משה
בני זקן, יליד ירושלים, בוגר תואר שני בתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. איש תיאטרון, אקטיביסט חברתי, נשוי למלני ואב ליהלי, פסנתרן קלאסי. "פנים" הינו ספר שיריו הראשון.
0 ביקורות
