צרנוביץ שלי

בעיניים אוהבות של מי שנולד וגדל בעיר עד שאולץ להיקרע ממנה כנער מתבגר, מספר ההיסטוריון צבי יעבץ על ילדותו ב צ´רנוביץ, על משפחתו, על הרחוב, על אנשי המעלה ואנשי העמל, על המשוררים, השחקנים, הספורטאים, על תנועות הנוער הציוניות ועל הפוליטיקאים המקומיים. הוא מתאר את חיי התרבות העשירים של היהודים בעיר ואת חיי היום-יום, על קשייהם ועל ההומור שריכך אותם.

ההיסטוריה של צ´רנוביץ ושל תושביה היא היסטוריה של מטרופולין תרבות ייחודי - היסטוריה שהפכה את צ´רנוביץ לסמל של חיים משותפים של אוקראינים, רומנים, פולנים, רותנים, גרמנים ויהודים. תרומתם של היהודים לחיי העיר היתה נכבדה ביותר, עד שעליית הנאצים ופרוץ מלחמת העולם השנייה שמטו את הקרקע מתחת לרגליהם והרסו את הפריחה התרבותית של העיר אחת ולתמיד.

באמצעות סיפורה של שנה אחת בחיי יהודי העיר - שנת 1937, שבה התחילו הרוחות הרעות לנשב - מעלה יעבץ את זיכרון התקופה שבה נעו היהודים כמטוטלת בין פחדים לתקווה וסירבו להישיר מבט אל הסכנה העומדת לפתחם - עד שהיה מאוחר מדי. עולם שלם שנעלם קם ועולה מתוך זיכרונותיו של צבי יעבץ - הווי של קהילה יהודית תוססת ועשירה ברוח, שממנה יצאו מדענים ואנשי רוח כמו המשוררים פאול צלאן ורוזה אוסלנדר, ועולמו האישי של יעבץ הילד, הנחשף כאן בגילוי לב סלחני ומחויך. עולם מעניין, לעתים משעשע ובעיקר - מרגש.

פרופסור צבי יעבץ, יקיר העיר תל-אביב וחתן פרס ישראל להיסטוריה, הוא ממייסדי אוניברסיטת תל-אביב ומבכיריה. פרסם ספרים ומחקרים רבים על רומא הרפובליקנית והקיסרית ועל רומניה בעת החדשה.