קראו לו יאפ יעקב ארנון

יאפ ואן אמרונגן, לימים יעקב ארנון, היה בשנות השלושים ממנהיגיה הצעירים של התנועה הציונית ההולנדית. הוא ואשתו לוס, שרדו את השואה כשהחליטו להסתתר בשנות האימים כשהם מתחזים לנוצרים, וב-1948 עלו לישראל. יאפ הצטרף לשירות הציבורי הצעיר והקים את אגף התקציבים באוצר. שימש כמנכ"ל המשרד עד 1969 תחת שלושה שרי אוצר, מכונני כלכלת ישראל בשנותיה המעצבות, בהם ידידו - לוי אשכול.
ב-1981 פרסם יעקב ארנון את ספרו משק בסחרור על תקופת האינפלציה ואי היציבות במשק. בפתח הדבר לספר כתב: "בעקבות האופוריה מהניצחון הצבאי ב-1967, התגלו סימנים של ´שיגעון גדלות´, עד כדי יתוק מצב המדינה מהמציאות במזרח התיכון ואף מהמציאות של העולם כולו". תובנה זו הפכה את יעקב ארנון לדמות מובילה, לא רק של הכלכלה הישראלית אלא גם של מחנה השלום.
יאפ היה עיקש, ישר, אוהב חיים ואנשים.

פרופ´ יוסי גולדשטיין כתב מספר רב של ספרים ומאמרים מדעיים, ובהם ביוגרפיות של אחד העם, מנחם אוסישקין, לוי אשכול ויצחק רבין.

אריה דיין הוא עיתונאי שכתב, בין השאר, בהארץ, כל העיר וכותרת ראשית. ספרו המעיין המתגבר - סיפורה של תנועת ש"ס הופיע ב-1999 בהוצאת כתר.