שבר פתוח

אָבִי נִכְנָס וְיוֹצֵא
בָּעֲלִיּוֹת וּבְחַדְרֵי לִבִּי,
כְּאִלּוּ הָיוּ דֶּלֶת מִסְתּוֹבֶבֶת וְהוּא מִתְקַשֶּׁה
לְהַחֲלִיט
אִם לְהִשָּׁאֵר אוֹ לָצֵאת לִנְדוּדֵי שְׁנָתוֹ,
נְדוּדֵי אַהֲבָתוֹ,
נְדוּדֵי אֲהוּבָיו שֶׁיָּרְדוּ
בִּנְתִיבִים אֲחֵרִים.

שבר פתוח, קובץ שיריו של יעקב אשר, הוא ספר שירת הנדודים. בין כניסה ליציאה, עלייה ונפילה, יקיצה לחלום, בין חדרי הלב לנתיבים אחרים – שירתו של יעקב מלמדת אותנו לנדוד. להכיר, לשוטט, ללכת ובעיקר למעוד בין עולמות קשים, פנימיים, במקומות ספוגי מתח, חושניות ועושר רוחני עז. כמה כוח יש בתיאור לופת-הלב אודות "קִירוֹת הָאֶבֶן הֶחֱזִיקוּ / אֶת הָאֲדָמָה, / שֶׁהֶחְזִיקָה אֶת הַשָּׁרָשִׁים / שֶׁיִּצְּבוּ אֶת גִּזְעֵי הָעֵצִים, / בָּרוּחַ הָרָעָה שֶׁנָּשְׁבָה מִמִּזְרָח.// אוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁהֵעִיפָה אוֹתִי / לְעֹמֶק הַוָּאדִי / כְּמוֹ זְרָעִים / שֶׁמְּחַפְּשִׂים אֶת הַסֶּדֶק שֶׁבּוֹ, / אוּלַי, / יִנְבְּטוּ שׁוּב בְּעוֹנָה הַבָּאָה"; וכמה שקט יש בסיום המופלא: "אַךְ מֵי הַמַּעְיָן גָּרְפוּ אוֹתֵי בְּדַרְכָּם מַעֲרָבָה / כְּדֵי שֶׁאָנוּחַ וְאֶשְׁתַּמֵּר בְּמֶלַח הַיָּם".
שיריו של יעקב מצליחים לרגש בעיקר משום שהם כנים. אלה שירים עוצמתיים ובו בזמן עדינים מאוד, שירים מלוטשים ומלאי תשוקה ובו בזמן מתוארים בדיוק רב. קשה לדמיין קורא שייוותר אדיש לתיאור הזקֵנה מהרי השוף בלבנון המקוננת על מתיה במלחמת לבנון הראשונה, קשה שלא להיסחף אחר המקוריות והחוכמה בתיאור מיתוס העקדה, במשפט כגון "כְּבָר בְּבֶטֶן אִמּוֹ יָדַע יִצְחָק שֶׁתָּבוֹא הָעֲקֵדָה" – משפט המעביר צמרמורת בלב הקורא.
"בַּלֵּילוֹת / אֲנִי סוֹפֵר אֶת מֵתַי, / הַחוֹף סוֹפֵר גַּלִּים. / עֲבוּרִי זֶה עִנְיָן שֶׁל קֹמֶץ, / עֲבוּרוֹ זֶה נֵצַח", כותב יעקב ומזמין אותנו לחוש את המתיקות העזה שבין הלילה ליום, בין החוף לאני, בין 'קומץ' ל'נצח' ובין חיים למוות – האם זה לא מה שהופך את החיים של כולנו לשירה גדולה?

יקיר בן-משה, משורר ועורך הספר