שריטה של אור

אדם צריך

אָדָם צָרִיךְ עֵינַיִם

לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם                                                              

וְלִבְכּוֹת

אָדָם צָרִיךְ מִלִּים

לִמְזֹג אֲלֵיהֶן אֶת שֶׁאֵין

הָעֵינַיִם רוֹאוֹת

אָדָם צָרִיךְ נִמְעָן

לִכְתֹּב אֵלָיו שִׁירִים

נוֹשְׂאֵי מִטְעָן, וַאֲפִלּוּ

כֹּתֶל כְּבַד-שְׁמִיעָה,

לִתְחֹב לִסְדָקָיו שׁוּרוֹת

מְגֻלְגָּלוֹת לְמִשְׁאָלָה.

ממרום שנותיה משקיפה אילנה סיון על דרך חייה – על נופיה הרכים והטובים ועל שיפוליה, מהמורותיה ומכאובים שידעה. מן הפסגה היא כותבת – ולפיכך שירתה רחבת אופקים, עמוקה מיני ים, תהומית לפרקים, ויותר מכל, עתירת תבונה ועצומת יופי.

הספר נפקח אל שחר לידתה של המשוררת, עת הפציעה מ"רֶחֶם אִמִּי הַפִילְהַרְמוֹנִית" ו"מֵעֵינָיו הַחוֹלְמוֹת שֶׁל אָבִי" ; "יַלְדָּה שְׁכוּחָה" ששהתה ב"בֵּית גִּדּוּל לִילָדִים עֲצוּבִים", וזכרונותיה מ"תֵּל-אָבִיב-שֶׁל-פַּעַם". בשערים הבאים, רגעי טבע מרהיבים כ"קַסְטַנְיֶטוֹת הַבּוּגֶנְוִילְיָה מְרַשְׁרְשׁוֹת בְּסָגֹל וּוָרֹד", געגועיה לאהבה ולאהוביה, ורשימת "מִשְׁאָלוֹת אֲרֻכָּה מִמִּנְיַן הַשָּׁנִים הַמְחַכּוֹת לִי" ועוד ועוד, למעלה משמונים שירים יהלומיים, מלוטשים עד דק, עד ברק. הספר נחתם במחזור שירים ארספואטי מרגש, שכן "אָדָם צָרִיךְ מִלִּים לִמְזֹג אֲלֵיהֶן אֶת שֶׁאֵין הָעֵינַיִם רוֹאוֹת."

איריס אליה כהן