משלי אליעזר שטיינברג

אני מברכת בכל לב על הוצאתו לאור של העיבוד העברי שהעמידה חגית בנזימן למשלי אליעזר שטיינבַּרג (1932-1880), גדול הממַשלים בספרות יידיש, ואחד הגדולים בספרות העולם. שטיינבַּרג שונה ממרבית הממשלים הגדולים שקדמו לו בכך שאיננו יוצר וריאציות משלו למשלים קיימים, אלא מעלה דמויות (אנשים וחפצים לרוב), מצבים, רעיונות, עלילות וקונפליקטים שלא מצאו את מקומם במשליהם של הממַשלים שלפניו. על היצירתיות הווירטואוזית של שטיינבַּרג ועל כישרונו הספרותי המופלא גמרו את ההלל כל חוקריו ומבקריו. למשליו, שזכו בזמנם לתפוצה ולפופולריות עצומות בקרב קהל קוראי היידיש, התוודע הקורא העברי בעיבודו המלבב של חנניה רייכמן, שראה אור לראשונה לפני יותר משישים שנה (1954, בלוויית ציורים של נחום גוטמן). מהדורה שנייה הופיעה ב-1982.עתה פנתה אל משלי שטיינבַּרג הנפלאים חגית בנזימן, וכמו במשלי קרילוב, גם כאן הפליאה לעשות: היא יצרה עיבוד יפהפה, חדשני ומרתק, זורם ומלא חן וחיוּת ליצירה גדולה, המעמיד אותה בעולמו של הקורא העברי העכשווי על מושגיו, על חוויותיו, על דימוייו, על אורחות מחשבתו ועל לשונו החיה. עיבודה הוא, מכל צדדיו, מלאכת מחשבת מושכת לב, מעוררת מחשבה, ומהנה עד מאוד. כך בלשונה העשירה והבהירה המטיבה למזג משלבים מן הספרות, מן הדיבור, מן הסלנג וכיוצא בהם; כך במבנה הסטרופי המוקפד, במשקל המתנגן ובחריזה הקולעת; וכך גם בשימוש המוּשְׂכל ומלא ההשראה בכל אלה להנגשת הסיפור שביסוד המשל ואת לקחו לקורא המיועד, הצעיר והמבוגר כאחד. ההשוואה בין עיבוד המשָלים של בנזימן ובין עיבודו של רייכמן, ששימש לה מתווך לשפת המקור, מעידה לא רק על כברת הדרך הדרמטית המרשימה שעשתה הלשון העברית מאז ועד היום, אלא גם על יכולותיה של משוררת ברוכת כישרונות, העושה את מלאכתה באהבה, בתבונה וברגישות ראויות לשבח.פרופסור חוה טורניאנסקי היא כלת פרס ישראל (תשע”ג) לחקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית