94 עמודים מן הראוי הוא, שמשורר שאינו חרד מאוויר הפסגות הדליל, יעז מדי פעם להתעלות מעל השכיח, על מנת לרומם, בנימה אפית, את ההווה שלנו. בל נטעה: צעירים אמיצים אלה, שבשיאה של המלחמה ניסו הכל (לשווא, למרבה הצער), כדי למנוע את הגיהנום האלג`ירי מחייל צעיר ששיווע לרחמים, הם-הם יורשיהם האמיתיים של אייאקס ואכילס, של הרקולס וטלמכוס, של הארגונאוטים, של שלושת המוסקטרים, ואפילו של רב-החובל נמו, סנט-אקזופרי, טייאר-דה שארדן... באשר לקוראים שסגולותיה של האפופיאה הזאת משאירות אותם אדישים, אלה ימצאו בספר קטן זה די הסחות דעת והערות-אגב כדי ללקט בהן עונג, ובמיוחד מתכון של אורז בזיתים, שעשוי לספק אף את המחמירים שבהם.