צה גווארה בזיכרונותיו של פידל קסטרו

כל חייו הציבוריים של המהפכן הקובני-ארגנטינאי ד"ר ארנסטו גווארה דה לה סרנה, אשר כונה "צ´ה" (1967-1928), לא ארכו יותר משלוש עשרה שנה. משנת 1954 ועד להירצחו בבוליביה בשנת 1967 היה צ´ה גווארה: רופא שטיפל במחלות מידבקות, מומחה לרפורמה אגררית ולמדיניות חקלאית, גולה, מובטל, רופא וחוקר, צלם רחוב בעיר מקסיקו, עיתונאי, רופא של כוחות הגרילה בקובה, לוחם גרילה מן השורה, מפקד חיל החינוך, מספר שתיים במהפכה הקובנית, שר התעשייה, נגיד הבנק, שגריר נודד של המהפכה הקובנית, אידיאלוג מרקסיסטי בעל שם עולמי, לוחם גרילה - הפעם בקונגו ובבוליביה.

צ´ה גווארה בזיכרונותיו של פידל קסטרו (2006) הנו ספר זיכרונות ותעודות המשרטט את דיוקנו של אחד המהפכנים הגדולים של המחצית השנייה של המאה ה-20. ומי מתאים יותר מפידל קסטרו לכתיבה על צ´ה גווארה, האדם והמהפכן? חברותם ההיסטורית שינתה את פניה של אמריקה הלטינית והשפיעה השפעה גדולה וממושכת על העולם כולו. לפיכך מבחר זה של כתבים, ראיונות ונאומים מפיו של פידל הוא הדבר הקרוב ביותר לביוגרפיה פוליטית קלאסית ואותנטית שראתה אור עד כה ושעשויה לראות אור בעתיד.

כאשר רואיין פידל קסטרו בשנת 1987 לכבוד יום השנה העשרים לנפילתו של צ´ה בבוליביה, הוא אמר ש"עדיין נותרו פרקים רבים של הסיפור הזה שלא נכתבו. מה שחסר הוא מי שיכתוב, שהרי לאלה המסוגלים לכתוב אותם אין זמן לעשות זאת". לדברי קסטרו "מזה עשרות שנים אני מתקשה להשלים עם העובדה שצ´ה איננו עוד. אני חולם עליו לעתים קרובות. אני חולם ואני מנהל שיחות עמו. שיחות ארוכות, שיחות מפורטות. אני מוסר לו דין וחשבון שהוא נותן לי את דעתו. עבורי הוא חי".

לספר מצורפת הקדמה מאת אפרים דוידי, אשר ספרו "צ´ה גווארה - סיפורו של מהפכן" ראה אור בהוצאת רסלינג (2004).