האי הנסתר הוא גן עדן לפיות בחודשי הסתו, החורף והאביב, אבל לא בקיץ.

אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁמִּילְדְרֶד הִיא לֹא מֵהַתַּלְמִידוֹת הַמִּצְטַיְּנוֹת בְּבֵית הַסֵּפֶר לִמְכַשֵּׁפוֹת. הַשִּׁקּוּיִים שֶׁלָּהּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל מִשְׁתַּבְּשִׁים, הַמַּטְאֲטֵא לֹא מְצַיֵּת לָהּ, וְיוֹם אֶחָד הִיא אֲפִלּוּ הוֹפֶכֶת אֶת הַתַּלְמִידָה הֲכִי חַנְפָנִית בַּשִּׁכְבָה לַחֲזַרְזִיר וְרַדְרַד. טוֹב, זֶה מַמָּשׁ הִגִּיעַ לָהּ...

זוּג זָרִים חַטְטָנִים פּוֹלְשִׁים לָאַרְמוֹן בְּאֶמְצַע מִשְׂחַק טָאקִי מַלְכוּתִי שֶׁל מִשְׁפַּחַת בּוּלִיגָרוֹב וְחוֹמְקִים הַחוּצָה כְּשֶׁבִּידֵיהֶם אוֹצַר הַכֶּתֶר. ג´וּנְיוֹר וּמִשְׁפַּחְתּוֹ יוֹצְאִים מִיָּד בְּעִקְבוֹת הַפּוֹרְצִים שֶׁהֵעֵזּוּ לְהַפְרִיעַ לָהֶם

יֵשׁ לִי חָבֵר, הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ מַתְחִיל בָּאוֹת י´. תָּמִיד הוּא מוֹצֵא לִי מַה שֶּׁהוֹלֵך לְאִבּוּד. תָּמִיד הוּא מְבַקֵּשׁ בִּשְׁבִילִי מַה שֶּׁקָשֶׁה לִי לְבַקֵּשׁ.
י´ הוּא חָבֵר מַמָּשׁ. אֶפְשָׁר לְפַטְפֵּט אִתּוֹ עַל רוּחַ רְפָאִים וְעַל מִפְלָצוֹת.
הוּא חָזָק, אֲבָל לֹא עִם שְׁרִירִים שֶׁרוֹאִים.
אֲנִי אוֹהֶבֶת לְהִתְעָרֵב אִתּוֹ, לְהִתְפַּיֵּס אִתּוֹ, וְיוֹתֵר מִכָּל  – לָרִיב אִתּוֹ.
פַּעַם בְּיוֹם חֲמִשִּׁי בָּעֶרֶב, י´ אָמַר לִי: "שְׁלוֹמִית, קְחִי אֶת שִׁירֵי הָאַהֲבָה וְהַחֲבֵרוּת שֶׁלָּךְ, עֲשִׂי מֵהֶם סֵפֶר בְּמַתָּנָה, וְאַל תִּשְׁכְּחִי לִכְתֹּב:
"זֶה בִּשְׁבִיל יוֹנָתָן".
יוֹנָתָן וַאֲנִי בָּחַרְנוּ בִּשְׁבִילְכֶם, שִׁירִים לְעַכְשָׁיו וְשִׁירִים לְאַחַר כָּך.
בַּמַּהֲדוּרָה הַמֻּרְחֶבֶת נְשִׁיקָה בַּכִּיס וְעוֹד נְשִׁיקָה הוֹסַפְנוּ שִׁירֵי אַהֲבָה וַחֲבֵרוּת חֲדָשִׁים, בֵּינֵיהֶם שִׁירִים שֶׁהִקְלִיטוּ אָרִיק אַינְשְׁטֵיין וִיהוֹרָם גָּאוֹן.
               
                                      שִׁמְרוּ אֶת הַחִבּוּק שֶׁלִּי בַּשַּׁרְווּל
                                      וְאֶת הַנְּשִׁיקָה שֶׁלִּי בַּכִּיס.