ביאליק מעולם לא התלבט באיזו שפה לבחור כשפת יצירה.

שמונת המאמרים בקובץ זה בוחנים היבטים שונים של זיקת הספרות העברית המודרנית לספרויות האירופיות העיקריות.

בספר זה נאספו כתבים לשאלת הספרות פרי עטו של ההוגה היהודי-גרמני ולטר בנימין.

ריבונות הטוב שראה אור ב-1970, הוא מעט המחזיק את המרובה: חיבור דק גזרה, המציג את משנתה של מרדוק באופן תמציתי באמצעות שלושה מאמרים נפרדים שקובצו יחדיו.

החידוש בספרה של גליה שנברג הוא במתן מצע תיאורטי רחב לדיון בתופעת העיבוד הספרותי.

כל דמות ברומן שירה - "הסימפוניה הבלתי גמורה" של עגנון-היא בבחינת "אוקסימורון מהלך"

בספר יובל זה מוגשים מאמרים לפרופ´ משה פלאי, מבכירי חוקרי ספרות ההשכלה, כאות הוקרה על פעולתו התרומית במשך שנים רבות בחשיפה חדשנית של פרקי יסוד בחקר ההשכלה, וכציון דרך להמשך פעילותם של חוקרים ותיקים וצעירים בתחום זה — ובתחומים קרובים — של הספרות העברית החדשה.

כעורכי הקובץ העמדנו לנגד עיני רוחנו את הישגיו הענפים של משה פלאי, כדי להורות על מה שהצליח להשיג במשך קריירה ארוכה ומרוכזת כיסוד לבאים אחריו, שלקחו על עצמם את המשימה להמשיך, להרחיב ולתרום מפרי ידם לרצף זה, כל חוקר וכל דור על פי רוחו ודרכו. רבות תרם משה פלאי בתחום זה והפליא לעשות בפילוס דרך אל משאבים למחקר עתידי שיעודדו אחרים להוסיף משלהם, שכן לא נתרוקנה באר זו הרומזת לאחרים ומזמינה אותם לתרום משלהם כהנה וכהנה.

אם היה פקפוק כלשהו בדבר המשך העניין בספרות ההשכלה ובתולדותיה, הרי בא קובץ מאמרים זה להצביע על המשך פורה של העיסוק בהשכלה, שמצא את ביטויו בחיבוריהם של חוקרים צעירים הממשיכים להתמחות בחקר ההשכלה, שפרסמו ספרים ומאמרים המצטיינים בחידושיהם בתחום זה. כמה מהם צעדו בעקבות בעל היובל והמשיכו לפתח נושאים ודמויות שבהם עסק.