סל הקניות שלי |
פריטים בסל
היקים והתיאטרון העברי | תום לוי01/12/2016

היקים והתיאטרון העברי

תום לוי

מחיר קטלוגי: 79 ₪


מחיר באתר: 71.1 ₪


הוסף לסל
קטגוריה: תאטרון, ציונות, 
הוצאה: רסלינג
צומת ספרים
דירוג הקוראים: הספר דורג בחמישה כוכביםהספר דורג בחמישה כוכביםהספר דורג בחמישה כוכביםהספר דורג בחמישה כוכביםהספר דורג בחמישה כוכבים
דרג/י את הספר: כוכב אחדשני כוכביםשלושה כוכביםארבעה כוכביםחמישה כוכבים


כפתור הדפסה
   תקציר
הדעה המקובלת היא שבשנות ה-30 ובמחצית הראשונה של שנות ה-40 של המאה ה-20 פעלו בארץ ישראל  שני תיאטרונים דרמטיים בלבד – "הבימה" ו"אהל", ותיאטרון סטירי אחד – "המטאטא". למעשה, בנוסף להם, פעלו באותה תקופה עוד אחד עשר תיאטרונים דרמטיים, שבעה מהם של יקים, ועוד שבעה תיאטרונים סטיריים, שלושה מהן של יקים, אשר דלתות שלושת תיאטרוני הממסד היו סגורות בפניהם.

הישוב העברי של אותם ימים חי תחת ההגמוניה החברתית-תרבותית של יהדות מזרח אירופה. בגרמניה היו יהודי מזרח אירופה אורחים, לא תמיד רצויים. עם הגעתם של היקים ארצה התהפך באחת מעמדם החברתי והתרבותי. בתחום התיאטרון נוצרה בדיעבד התנגשות בין מסורת התיאטרון הגרמני לבין המסורת הרוסית, כפי שהובאה לארץ ישראל על ידי  תיאטרון "הבימה". לכך נוסף החרם על השפה הגרמנית שהגיע לכדי אלימות פיזית למניעת אירועים תרבותיים בגרמנית. בחקר התיאטרון הארץ ישראלי נפקד עד עתה מקומם של למעלה משישים אנשי תיאטרון יקים שפעלו בארץ ישראל בשנים 1948-1933, מחוץ לתיאטרוני הממסד, רובם בתיאטרונים רפרטואריים שהופיעו בעברית ברחבי הארץ, מיעוטם בהצגות בגרמנית במרכזי היקים (בבימוי מלא או חלקי), לצד ערבי קריאה של חומרים מתרבות התיאטרון הגרמנית.

לראשונה מובא כאן מבט חדש ושונה על מיתוס התיאטרון העברי בתקופת הישוב, על הדעות הקדומות, כמו גם על האינטרסים האישיים שהנחו את יוצריו וקהלו, אשר באו לידי ביטוי בסירובם להכרה במורשת התרבותית-תיאטרונית שהביאו איתם אנשי התיאטרון היקים לארץ.

   תגובות קוראים

לחץ לסגירה
   ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

עליית הנוער
השנים המכוננות
19

הספר דורג בחמישה כוכביםהספר דורג בחמישה כוכביםהספר דורג בחמישה כוכביםהספר דורג בחמישה כוכביםהספר דורג בחמישה כוכבים
הוסף לסל
מחיר קטלוגי: 98 ₪

מחיר באתר: 88.20 ₪

המשכיות ומפנה

עופר חן

מקובל לראות את לידתה של האורתודוקסיה המודרנית בהגותם של ש"ר הירש ומקביליו, עזריאל הילדסהיימר וזכריה ופרנקל, ואת התפתחותה בארה"ב, בעיקר בהגותו של י"ד סולובייצ´יק. במחקר רחב יריעה המתפרסם בספרו המשכיות ומפנה - מגרמניה לא"י: האורתודוקסיה המודרנית לנוכח האתגר הציוני מצביע ד"ר עופר חן על התפתחות משנתה של הניאו־אורתודוקסיה גם במדינת־ישראל בשנותיה המעצבות. עלייתם של תלמידיה מגרמניה במרוצת שנות השלושים, ביניהם ישעיהו ליבוביץ, יצחק בער, ברוך קורצוויל, פנחס רוזנבליט, משה אונא ועוד רבים אחרים, ומפגשם עם המציאות הארץ־ישראלית הובילה, גם אם באופן בלתי תלוי זה בזה, לגיבושה של משנה דתית ייחודית שיסודותיה ברעיונות הניאו־אורתודוקסיה בגרמניה ופיתוחה במדינת ישראל. המוטיבציה הציונית של תלמידי הניאו־אורתודוקסיה נבעה, בראש ובראשונה, מן הכמיהה לרנסנס הלכתי ולהפיכת ההלכה לגורם המרכזי בקביעת זהותה התרבותית, הלאומית והמשפטית של החברה והמדינה. אידיאולוגיה זו עמדה בניגוד קוטבי למשנתה של תנועת העבודה, שחתרה לעיצובו של ´יהודי חדש´, או לחילופין לתפיסתו של חוג הראי"ה הקבלי והמשיחי. מתוך כך התעצבה הגותם של חניכי הניאו־אורתודוקסיה לא רק מתוך פולמוס נוקב שניהלו בסוגיות שונות של הזהות הלאומית מול זרמי המחשבה הללו, אלא בעיקר מתוך שהציעו אלטרנטיבה הלכתית־מודרנית לתפיסת הזהות החילונית שהלכה ועיצבה את החברה והמדינה.

הספר דורג בחמישה כוכביםהספר דורג בחמישה כוכביםהספר דורג בחמישה כוכביםהספר דורג בחמישה כוכביםהספר דורג בחמישה כוכבים
הוסף לסל
מחיר קטלוגי: 82 ₪

מחיר באתר: 73.80 ₪