"באם תפקוד אותנו השעה, יאמרו אויבנו: כאן שהתה חטיבת המחץ".
ינוש סיפור חייו של אחד ממפקדי הצבא המיוחדים שקמו לצה"ל.

ברנר כאקזיסטנציאליסט עברי

יום לפני שנפטר באופן פתאומי הגיע אריה לביקור אצל אחיו. כשנפרדו נתן לו פיסת נייר שעליה כתב בכתב ידו כמה שורות בלתי מובנות:

“אריה עמית (טפר) חשבון נפש:
רֻסְתַּם הרג את בנו סֻהְרָאבּ ואני לסוף דרכי. זקן. והם השלושה מיגור שאני שכלתי. צעירים לנצח. אנצור את זכרם בסוף הדרך. הנה הם שם.
שלושה פרשים עזי נפש. רוכבים הם לנצח בעמק הקישון...“
שנים אחר כך מתגלה הפתק במקרה על ידי אחד הנכדים וסקרנותו ניצתת. יחד עם חבריו לכיתה הוא מנסה לפענח את תוכנו המסתורי ונחשף לסיפורו של אריה, אחי סבו.

הסופרת יונה טפר, בת משפחה של אריה, מגוללת את קורותיו כפלמ“חניק צעיר; לוחם ללא חת; אדם מופנם וצנוע שפיו ולבו שווים; סייר מחונן שהכיר את כל שבילי הארץ. דרך סיפורו נפרשים אירועים מתקופת מלחמת השחרור שבהם השתתף – פיצוץ גשר אלנבי, קרבות גוש עציון, המאבק על פתיחת הדרכים לירושלים הנצורה, גילוי תוואי דרך בורמה ועוד. בכל האירועים משתקפת אווירת התקופה שבה נלחמו צעירים מעטים ונחושים על עצמאות המדינה.

הרב אברהם יצחק הכהן קוק, היה מראשוני הרבנים שהתייחסו לציונות על דרך החיוב.

אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים את מדינת ישראל עוד מתקופת המדינה שבדרך, ושנובעים מהיותה מדינת הגירה, הוא הצורך במתן שיכון ודיור למאות, אלפים ויותר מהגרים המתדפקים על דלתותיה.
במונחי מודרניזציה, ארץ־ישראל של ראשית המאה העשרים הייתה ארץ חדשה, כר נרחב לניסויים בהתיישבות. הציונות המעשית אימצה את מודל הכפר כצורת היישוב הדומיננטית של ארץ־ישראל, מחוזקת בערכים חלוציים ועטופה באידיאולוגיה ובסמלי סטטוס. החלוצים, לעומת זאת, נמשכו ברובם דווקא אל העיר, שהייתה אז מעוז היוזמה הפרטית, רחוקה מתפיסות חברתיות שוויוניות, שראתה בשיכון פועלים בתוכה סכנה ליציבות הפוליטית־שלטונית בה. בנקודה זאת נוצר לאחר מלחמת העולם הראשונה המפגש בין התנועות החברתיות, שהחלו להרים מפעל אדירים של שיכון שכבות הפועלים בערים באירופה כחלק מסוציאליזם מוניציפלי, דוגמת וינה, לבין תנועת השיכון העירונית של הפועלים בארץ־ישראל.

הייחודיות של הספר טמונה בארבע נקודות עיקריות:
•בראייה ההשוואתית הרחבה בין הנעשה בתחום השיכון הציבורי של פועלי העיר בארץ־ישראל בתקופת טרום המדינה, לבין הפעילות בנושא זה באותה תקופה במדינות אחרות.
•במחקר המתמקד בבסיס האידיאולוגי של שיכון הפועלים העירוני בארץ־ישראל, תוך יצירת כלים רעיוניים ומעשיים לבניית אלפי יחידות דיור בשכונות עובדים ופועלים, שהפכו לערש השיכון הציבורי בארץ־ישראל.
•בדיון ב"ארכיטקטורה החברתית" של שיכון הפועלים כמיישמת את הרעיונות החברתיים שבדיור הומני, שוויוני ואיכותי, התואם את אורח חייו של האדם העובד.
•בחשיפה ראשונית ומעמיקה של תהליכי המוניציפליזציה בארץ־ישראל בתקופת המנדט ושל הקשר שלהם לדמוקרטיזציה של התחיקה העירונית בקריות הפועלים, כבסיס לתחיקה מקומית מתקדמת במדינת ישראל.

הספר הנו תוצר של שנים רבות של מחקר, ומכנס חומרים שחלקם פורסמו ורובם טרם ראו אור בראייה אינטגרטיבית רחבה, הרלוונטית גם לימינו אלה.

חיי עוצבו במידה רבה על ידי הציונות, האמנתי בכל ליבי באפשרות של ציונות צודקת, ולכן עבורי זה עניין טרגי. אני מייחל ליום שבו תשוב ישראל לממש את החזון הנועז שלה באופן שיוויוני.

תנועת הנוער המחנות העולים 1926-1948