בעיות היסוד בתשתית הדמוקרטית של מדינת ישראל ובעיקר הקונפליקט הבסיסי בין הדמוקרטיה המערבית, לבין האורתודוקסיה היהודית.

דוד‭ ‬בן–גוריון‭ ‬הניח‭ ‬שורה‭ ‬של‭ ‬בעיות‭ ‬ושאלות‭ ‬מדיניות‭, ‬חברתיות‭ ‬וערכיות‭ ‬שישראל‭ ‬מתמודדת‭ ‬איתן‭ ‬עד‭ ‬היום‭.

כמו לתורה ואולי אף יותר, גם למדינת ישראל יש שבעים פנים. אנשים שהשפיעו, שעיצבו את דמותה. הם באים מכל שכבותיה ומקצות הקשת הפוליטית, הדתית והחברתית. שולמית אלוני שקדמה את זכויות האזרח והנשים., לצד הרב צבי יהודה קוק, שתלמידיו הביאו את הציונות הדתית לקדמת הבימה. יגאל אלון שניצח על המערכות החשובות של מלחמת העצמאות, אך הודח וכמעט נשכח, לצד טל ברודי, שהיה לאחד השגרירים הטובים של המדינה, לא רק בספורט אלא בהכל. יצחק רבין, שהנהיג מטכ"ל עמוס אגו במלחמת ששת הימים לניצחון גדול, לצד יהודה עמיחי, מהמשוררים הבולטים בעולם במאה שעברה. אלי הורביץ, שהקים אימפריית תרופות גלובלית, לצד יזמי מובילאיי, שבשורה מהפכנית בפיהם-כי מציון תצא המכונית האוטונומית.

המעברה כזירת הישרדות. על גבעה קירחת הונחו אלה בצד אלה ואלה בתוך אלה מאות עולים חדשים מתרבויות שונות, מסיפורי חיים שונים.

טענת הספר היא, כי המלחמה הביאה לידי הבשלה וגימור מגמה שסתרה את האתוסים והמיתוסים הבסיסיים של הציונות הדתית הקלאסית. מלחמת ששת הימים “חילצה” את הציונות הדתית מהסקטוריאליות ומהדימוי הירוד שאפיין אותה בעבר. 

כיצד הוקמו בתי כנסת ביישוב העברי החדש? מיהם האישים שעיצבו את חיי בתי הכנסת ואילו חידושי ליטורגיה, אדריכלות וצורות ארגון קהילתיות נוצקו בתוכם? תחת כיפת הלאום משיב על שאלות אלה ואחרות.

"קסטנר מכר את נשמתו לשטן".  בעין חדה, בתנופה, בלהט מוסרי ובכישרון סיפורי נדיר, מחזיר אותנו הכט, למשפט הדרמטיב תולדות המדינה.

ספר זה מציע בחינה חדשה בפועלו של הרצל, המנהיג שיצר יש מאין ושל הציונות ההרצלאית, פעילותו המדינית ואופי מנהיגותו.

16 חודשים שהה שוקי שטאובר בברלין במטרה לעמוד על טיבה של ההגירה המסקרנת מכולן - הגירת ישראלים לבירת גרמניה. הוא נפגש עם אמנים, אקדמאים ואנשי הייטק, מהגרים ותיקים ומהגרים חדשים, מי שהגיעו לעיר מסיבות מקצועיות וכאלה שבחרו בה מסיבות של זהות דווקא, וכולם סיפרו לו מה הביא אותם לעזוב את ישראל ולבחור, מכל המקומות בעולם, דווקא בעיר שממנה יצאה לפני 75 שנים הוראת הפתרון הסופי.

ישראלים בברלין משלב סקירה מקיפה ומפורטת של הנוכחות הישראלית בברלין עם כתיבה אישית, ידענית ומפוכחת של מי שכבר הספיק ללמוד ולראות כמה דברים בחייו, אך עדיין בוחן את העולם בעיניים סקרניות.

הספר אינו עוסק רק במהגרים. הקהילה הישראלית בברלין היא מעין מיקרוקוסמוס של חלק מהותי בחברה הישראלית. בדרכו הייחודית דן שטאובר בישראליוּת החדשה, זו שכבר אינה רואה במהגרים "נפולת של נמושות", ובוחן את מהות הישראליוּת והציונות בעשורים הראשונים של המאה ה-21.

״...ישראלים רבים, תל-אביבים בהווייתם, חשים בה כבביתם. אל מול האמנים, הגייז, המסעדות, המועדונים, הפאבים והזדמנויות הנדל״ן מחווירים פערי השפה, הקור, היעדרו של חוף ים ומוראות העבר.

שתי ערי עולם המרחפות כבועה בתוך מדינת האם שלהן, גדושות ריבואות תושבים בעלי זהות מורכבת, רבת-פנים, גלובלית.״

יום לפני שנפטר באופן פתאומי הגיע אריה לביקור אצל אחיו. כשנפרדו נתן לו פיסת נייר שעליה כתב בכתב ידו כמה שורות בלתי מובנות:

“אריה עמית (טפר) חשבון נפש:
רֻסְתַּם הרג את בנו סֻהְרָאבּ ואני לסוף דרכי. זקן. והם השלושה מיגור שאני שכלתי. צעירים לנצח. אנצור את זכרם בסוף הדרך. הנה הם שם.
שלושה פרשים עזי נפש. רוכבים הם לנצח בעמק הקישון...“
שנים אחר כך מתגלה הפתק במקרה על ידי אחד הנכדים וסקרנותו ניצתת. יחד עם חבריו לכיתה הוא מנסה לפענח את תוכנו המסתורי ונחשף לסיפורו של אריה, אחי סבו.

הסופרת יונה טפר, בת משפחה של אריה, מגוללת את קורותיו כפלמ“חניק צעיר; לוחם ללא חת; אדם מופנם וצנוע שפיו ולבו שווים; סייר מחונן שהכיר את כל שבילי הארץ. דרך סיפורו נפרשים אירועים מתקופת מלחמת השחרור שבהם השתתף – פיצוץ גשר אלנבי, קרבות גוש עציון, המאבק על פתיחת הדרכים לירושלים הנצורה, גילוי תוואי דרך בורמה ועוד. בכל האירועים משתקפת אווירת התקופה שבה נלחמו צעירים מעטים ונחושים על עצמאות המדינה.

המעלעל בעיתוני ילדים שראו אור בארץ ישראל בתקופה של טרום הקמת המדינה, אם היה ילד באותם ימים ודאי יתנגן בזיכרונו "שיר הנמל" של לאה גולדברג: "למרחקים מפליגות הספינות / אלף ידיים פורקות ובונות". אלה אשר לא ידעו את התקופה ההיא, יתפלאו לגלות באותם עיתונים את "במדינת הגמדים" של אלה וילנסקי הכֹּה מוּכַּר עד היום, בצד "הַפלא ופלא" ("ומשה הכה על סלע") של י.ד. קמזון .

הספר "מחאי מחאי כפיים" – פואטיקה ואידיאולוגיה בשירת הילדים העברית בתקופת היישוב 1948-1939, בוחן כיצד נרתמה שירת הילדים, שפורסמה בעיתוני הילדים בעשור שלפני הקמת המדינה, לעיצוב ולחיזוק זהותם הלאומית של הילדים במגמה להכשירם ולפתח את מחויבותם להמשך המפעל הציוני. כך כתב בגיליון השני של  הבוקר לילדים (28.8.1943) העורך יעקב חורגין: "חובה קדושה מוטלת עלינו להקדיש את חיינו למטרה אחת: לעבוד ולהילחם, עד שנכין בשביל עצמנו את הפדות...אך אנו, המבוגרים, לא נוכל לבצע את כל המפעל הגדול הזה. אתם, נערי ישראל... תצטרכו להמשיך את המפעל ולסיימו."

כיצד כתבו על המולדת לילידי הארץ משוררים שלא נולדו בה? כיצד שוררו לילדים על גבורה והקרבה עד מוות? כיצד התייחסו בשירים לעם שישב פה קודם? כיצד השתמשו הכותבים בתכונתה הפיגורטיבית של השירה כדי להוסיף משמעות גם למבוגרים, לעתים שונה מזו שיועדה לילדים? והאם השפיעו השירים על עיצוב תודעתם של הקוראים הצעירים, של הדור אשר הקים את המדינה?

כשדני בן התשע הלך מרוגז לחוף הים, הוא לא שיער שהפיה תבחר בו.

מאסף לבעיות הציונות, היישוב ומדינת ישראל

אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים את מדינת ישראל עוד מתקופת המדינה שבדרך, ושנובעים מהיותה מדינת הגירה, הוא הצורך במתן שיכון ודיור למאות, אלפים ויותר מהגרים המתדפקים על דלתותיה.
במונחי מודרניזציה, ארץ־ישראל של ראשית המאה העשרים הייתה ארץ חדשה, כר נרחב לניסויים בהתיישבות. הציונות המעשית אימצה את מודל הכפר כצורת היישוב הדומיננטית של ארץ־ישראל, מחוזקת בערכים חלוציים ועטופה באידיאולוגיה ובסמלי סטטוס. החלוצים, לעומת זאת, נמשכו ברובם דווקא אל העיר, שהייתה אז מעוז היוזמה הפרטית, רחוקה מתפיסות חברתיות שוויוניות, שראתה בשיכון פועלים בתוכה סכנה ליציבות הפוליטית־שלטונית בה. בנקודה זאת נוצר לאחר מלחמת העולם הראשונה המפגש בין התנועות החברתיות, שהחלו להרים מפעל אדירים של שיכון שכבות הפועלים בערים באירופה כחלק מסוציאליזם מוניציפלי, דוגמת וינה, לבין תנועת השיכון העירונית של הפועלים בארץ־ישראל.

הייחודיות של הספר טמונה בארבע נקודות עיקריות:
•בראייה ההשוואתית הרחבה בין הנעשה בתחום השיכון הציבורי של פועלי העיר בארץ־ישראל בתקופת טרום המדינה, לבין הפעילות בנושא זה באותה תקופה במדינות אחרות.
•במחקר המתמקד בבסיס האידיאולוגי של שיכון הפועלים העירוני בארץ־ישראל, תוך יצירת כלים רעיוניים ומעשיים לבניית אלפי יחידות דיור בשכונות עובדים ופועלים, שהפכו לערש השיכון הציבורי בארץ־ישראל.
•בדיון ב"ארכיטקטורה החברתית" של שיכון הפועלים כמיישמת את הרעיונות החברתיים שבדיור הומני, שוויוני ואיכותי, התואם את אורח חייו של האדם העובד.
•בחשיפה ראשונית ומעמיקה של תהליכי המוניציפליזציה בארץ־ישראל בתקופת המנדט ושל הקשר שלהם לדמוקרטיזציה של התחיקה העירונית בקריות הפועלים, כבסיס לתחיקה מקומית מתקדמת במדינת ישראל.

הספר הנו תוצר של שנים רבות של מחקר, ומכנס חומרים שחלקם פורסמו ורובם טרם ראו אור בראייה אינטגרטיבית רחבה, הרלוונטית גם לימינו אלה.

מזמן הצצה מרתקת אל העבר - אל ימיה הראשונים של התמיכה במולדת היהודית.

נעורים והתבגרות בישראל של העשור הראשון

סיפורו של איסר לובוצקי הוא סיפורה של יהדות אירופה במאה העשרים. בזכות הזיכרון הפנומנלי שניחן בו עד ליומו האחרון, ובהומור דק ומתפרץ, מובאים כאן זיכרונותיו, אשר קובצו ונערכו בידי נכדו ד"ר עשהאל לובוצקי.

איסר לובוצקי, בן למשפחת סוחרים יהודית אמידה וסטודנט מצליח, הופך, כמו שאר יהודי מזרח אירופה, ליהודי נרדף הכלוא בגטאות עיר הולדתו וילנה. כבחור צעיר, השייך לגרעין הציוני של תנועת בית"ר, הוא מצליח יחד עם חבריו למחתרת לחמוק מן הגטו דרך תעלות הביוב והופך לפרטיזן ביערות מולדתו.

איסר, שניחן ביכולת מופלאה ללימוד שפות, מוצא את עצמו משרת בשירותי הביון הרוסיים, עולה ארצה במסגרת פעילותו בעלייה הבלתי-לגאלית ומצטרף לשורות התנועה הרוויזיוניסטית בישראל, שם הוא נעשה למפקד באצ"ל ולאחד מגדולי המגייסים למחתרת. בהמשך הוא משמש כבלדר המקשר בין ראשי ההגנה לראשי האצ"ל במשבר אלטלנה ונמנה עם החוג הקרוב למנחם בגין מימי המחתרת ועד שנעשה לראש הממשלה. איסר מוצא את עצמו במעגלי ההחלטה הפנימיים של תנועת החרות ולימים מתמנה ליועץ המשפטי של תנועת הליכוד.

מעבר לסיפור ההיסטורי המרתק, סיפורו של איסר לובוצקי הוא קודם כול סיפור אישי על שרידה וגבורה בצל התופת האירופית, ובעיקר סיפור של שמירה על צלם אנוש, תבונה, מוסריות והומור, על אף צוק העתים.

תנועת הנוער המחנות העולים 1926-1948

"באם תפקוד אותנו השעה, יאמרו אויבנו: כאן שהתה חטיבת המחץ".
ינוש סיפור חייו של אחד ממפקדי הצבא המיוחדים שקמו לצה"ל.

דרך פתלתלה של "ילד טוב ירושלים-דליטא", מילדות שלווה בווילנה המפוארת, דרך הכיבוש הסובייטי, הכיבוש הנאצי, הגטו, הפרטיזנים, גמר המלחמה, לימודי הרפואה בפולין ובז´נבה ועד העליה לישראל.

פרקים בתולדות קרן קיימת לישראל ובתולדות ההתיישבות היהודית בגליל התחתון

במחצית הראשונה של המאה ה-20 נכרתה בארץ ישראל ברית הדוקה בין מחול לציונות, שביטוייה הוטמעו בגוף החלוצי, באדמת הארץ ובשפה העברית. תנועה לאומית בוחן את שורשיו הגרמניים של המחול העברי, ומתחקה אחר תהליכי התקבלותם כמאפיינים הניכרים בו עד היום. כל זאת תוך הסתמכות על מקורות ספרותיים, הגותיים ואיקונוגרפיים המבהירים את נקודת המפגש המרתקת בין תרבויות, בין גופים לרעיונות, בין תנועה ללאום ובין מחול לשפה.

במאבק בין מערב למזרח אירופה

תולדות הציונות הנוצרית מזמן הצצה מרתקת אל העבר - אל ימיה הראשונים של התמיכה במולדת היהודית

מלחמת העצמאות הייתה מִבחנו העילאי של ארגון ´ההגנה´, צבא ´המדינה שבדרך´.

ספר זה מקיף את כל הנושאים שעסקתי בהם: חינוך, עלייה וקליטה לאורך הדורות בישראל, יחד עם סיפור חיי האישיים הנוגעים לנושאים אלה ממש".

צמיחתה של התנועה הציונית היתה כרוכה, בין השאר בטיפוח היכולת הגופנית של ´היהודי החדש´ כחלק מכינון חברה מתוקנת.

קורות ´התנחלות מוריה´ בירושלים העתיקה וסיפור ראשית ההתיישבות החלוצית ברובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים מזווית ראיה חדשה.

בוחן את תופעת המשק החקלאי הקטן ומרובה הענפים. משק זה נועד לאפשר לאיכר היהודי ואשתו, להוציא את עיקר לחמם מן הקרקע הלאומית בכוחות עצמם, ללא תלות בעבודה שכירה.

ב-11 בנובמבר 1942, חוק מספר 4305, הידוע כחוק המיסוי על ההון.