ספרות הילדים העברית דיברה דור אחר דור, בגלוי ובדרכי עקיפין נעלמות,  בזכות  החתירה לחיי שלום ואחווה. מורכבותו וריבוי פניו של המושג "שלום" מלמדים שלפנינו מושג תלוי-אינטרפרטציה –  מטבע או אסימון שכל אחד מנפיק אותו לפי ערכו, מטביע עליו את דיוקנו  האישי  ויוצק לתוכו את חלומותיו ומשאלות לבבו.

הביקורת חזרה וציינה את סיפורי צבי לוז כסאגה, הקושרת ארבעה דורות לאותו המקום: החל מימי הטורקים, שאז עלו חלוצים ויסדו שם קיבוץ, עבור לבניהם, דור הפלמ"ח והמשך לנכדיהם וניניהם בתקופת המדינה. 

איך יצרו י"ל גורדון, מ"א גינצבורג, אברהם מאפו ויוצרים יהודים אחרים את הסיפורת העברית החדשה? איך אפשר להסביר את העובדה שיצחק שמי, יליד חברון שהיה קשור אליה בכל נימי נפשו, גנז את הסיפור היחיד שלו שעוסק בה?

למעלה מ-10% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות אישיות שונות, ואף על פי כן מאפייניהן והדינמיקה הפסיכולוגית שבבסיסן לרוב אינם מוכרים כמעט. ספר זה מאפשר היכרות עם הדינמיקה של כל אחת מהפרעות האישיות באמצעות 10 דמויות ראשיות בספרות הישראלית.

מספר יצירה ועד לכתבי הרב יוסף סולובייצ´יק

ריבונות הטוב שראה אור ב-1970, הוא מעט המחזיק את המרובה: חיבור דק גזרה, המציג את משנתה של מרדוק באופן תמציתי באמצעות שלושה מאמרים נפרדים שקובצו יחדיו.

קובץ מאמרים זה עוסק בסוגיות מתחום השירה, הספרות, הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והאמנות. בכל מאמר נידונה שאלה שחוצה את גבולות תחומי-הדעת, וייחודו של הדיון.

ז´אנר הקומיקס מערער את ההפרדה בין "תרבות גבוהה" ל"תרבות נחותה" ומהווה שדה למאבקים הגמוניים. כנגד קריאות אליטיסטיות של תרבות עממית בכלל ושל ז´אנר הקומיקס בפרט, אנו מתוודעים לעושר התוכני והצורני של הז´אנר.

כתב העת העיקרי של המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל בתחום המחקר העברי של ספרות עם ישראל לדורותיה כרך כ"ט.

נקרא את זה פעם אחת או הרבה פעמים, אבל תמיד נקרא את זה מחדש. מילים מכות בנו כל הזמן. ספר שהיה פתוח. דלת הגלריה. קול צפצוף. התגלות. נעשה את זה במשך שעות ארוכות. לפעמים חדר הקריאה יהיה חדר מתים.

עשרות מסות קובצו כאן. על רומן ועל שיר, על תערוכה ועל נובלה. לכולם קורא אחד, עודד ווקלשטיין, אוהב קנאי ופורץ סודות.

מלאכת הפרשנות החכמה הזו, שאין לעמוד בפניה, חושפת נקודות מגע טמירות לכאורה בין קולותיהם של היוצרים ובין חלל העולם. מבט העל של וולקשטיין פונה ומסתעף ומקהיל, בין השאר, פילוסופים רומנטיים, חוקרי ספרות מהמאה הקודמת, ספרי יסוד של תיאוריה ספרותית ורבנים-פוסקים.

לא זו בלבד שאנו מוזמנים להאזין יחד איתו לכל רחשי החיים שמזמנות היצירות, אנו עושים זאת תוך ידיעה שהלשון תמיד תכשיל, ומה שנאמר, תמיד נאמר לשווא.

עונג יחיד במינו מזמן הספר הזה. הליכה בקצב בלתי-אחיד בדרכיו המהירות, הצדדיות והבודדות של הפרשן, אל מה שתציע לו היצירה. נשגב, מבוכה, אלם והד, עיניים רואות ועיניים עיוורות.

תוקפנותם של גברים כלפי נשים ביצירותיהם של סופרים רוסים במאות התשע-עשרה והעשרים

עיונים בדרמה האוונגרדית באירופה 1896-1964. לראשונה נבחנת דמות השוטה משחר ההיסטוריה ועד לגילוליה המודרניים באירופה.

עיונים ברדמה האוונגרדית הישראלית 1967-1999. לראשונה נבחנת דמות השוטה משחר ההיסטוריה ועד לגילוליה המודרניים באירופה.

מחקר שיטתי ומקיף שמאתר ומנתח את נוכחות הטראומות הישראליות בלשון, בפואטיקה ובפוליטיקה של הספרות הישראלית.

עיון מעמיק בשירי ילדים בולטים בתרבות הישראלית, במחקר שמייחד להם חשיבות ומשמעות .

בספר יובל זה מוגשים מאמרים לפרופ´ משה פלאי, מבכירי חוקרי ספרות ההשכלה, כאות הוקרה על פעולתו התרומית במשך שנים רבות בחשיפה חדשנית של פרקי יסוד בחקר ההשכלה, וכציון דרך להמשך פעילותם של חוקרים ותיקים וצעירים בתחום זה — ובתחומים קרובים — של הספרות העברית החדשה.

כעורכי הקובץ העמדנו לנגד עיני רוחנו את הישגיו הענפים של משה פלאי, כדי להורות על מה שהצליח להשיג במשך קריירה ארוכה ומרוכזת כיסוד לבאים אחריו, שלקחו על עצמם את המשימה להמשיך, להרחיב ולתרום מפרי ידם לרצף זה, כל חוקר וכל דור על פי רוחו ודרכו. רבות תרם משה פלאי בתחום זה והפליא לעשות בפילוס דרך אל משאבים למחקר עתידי שיעודדו אחרים להוסיף משלהם, שכן לא נתרוקנה באר זו הרומזת לאחרים ומזמינה אותם לתרום משלהם כהנה וכהנה.

אם היה פקפוק כלשהו בדבר המשך העניין בספרות ההשכלה ובתולדותיה, הרי בא קובץ מאמרים זה להצביע על המשך פורה של העיסוק בהשכלה, שמצא את ביטויו בחיבוריהם של חוקרים צעירים הממשיכים להתמחות בחקר ההשכלה, שפרסמו ספרים ומאמרים המצטיינים בחידושיהם בתחום זה. כמה מהם צעדו בעקבות בעל היובל והמשיכו לפתח נושאים ודמויות שבהם עסק.

אסופות האגדה ועיצובו של קנון עברי מודרני

נסיון להתחקות אחר הסיבות והנסיבות שהובילו לַנתק בין שני האישים הגדולים - עגנון וביאליק שראשית דרכם הייתה לכאורה רצופה אהבה ושיתוף-פעולה. 

סופרים ואנשי רוח ישראלים מרגישים זרים במרחב החברתי שהם חיים בו. הם יוצאים למסעות בארץ ישראל – משני עבריו של הקו הירוק – כדי לשמוע, להכיר, להבין ואולי אף לצמצם את המרחק והניכור. הם מתעדים את מסעותיהם בסוגה המכונה ספרות תיעודית. 

גלות ושיבה בספרות היהודית המודרנית

פרופ´ אורון, מחלוצי חקר הג´נוסייד הארמני ומחוקרי הג´נוסייד החשובים בעולם. בשנים האחרונות עוסק בחקר ´המצילים´ - אנשים שסיכנו חייהם,

בכרך זה נאספו כל מאמריו העבריים של מיכה יוסף ברדיצ´בסקי, שנכתבו בין שלהי 1908 לקיץ 1913.

קשיים בלמידה וברכישת ידע ביצירה היהודית לדורותיה.

לצד שירים ויצירות לילדים פרסמה לאה גולדברג בקביעוּת, מאז שהייתה בת שש־עשרה, רשימות ומאמרים בעיתונים ובכתבי העת.
הרשימות כללו ביקורות ספרים ותיאטרון, רשמים מנסיעותיה בארץ ובחו"ל, מחשבות כלליות על מוסר, פסיכולוגיה וספרות, תגובות על אירועים אקטואליים ועוד. בתקופת מגוריה בתל־אביב (1935-1954) התפרנסה מכתיבת רשימות (לעתים פעמיים-שלוש בשבוע) בעיקר ב´דבר´ ו´על המשמר´. לחלקן קראה "יומן ספרותי" – רגשות והרהורים שעלו בה כתגובה על אירועי ספרות ותרבות שוטפים או על ענייני דיומא.

ספר זה מציג לראשונה בפני הקוראים מבחר מקיף מרשימותיה של לאה גולדברג, החל בראשית דרכה ועד תחילת מלחמת העולם השנייה. רשימות אלה חושפות את השקפותיה המוצקות והמקוריות במגוון נושאים, ומשתפות את הקוראים בטעמה הדק ובידע העצום שלה.

ראשיתו של הספר מרחב ספרותי ערבי-עברי בקבוצת חוקרים יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל שפעלה בשנים 2009—2010 במכון ון ליר בירושלים ובמסגרתה נלמדו ונחקרו יחד פרקים בספרות הפלסטינית. הנוכחות הפלסטינית בלשון העברית הפכה לנוכחות משמעותית בספרות העברית והדיון המשותף אפשר לכל חברי הקבוצה, פלסטינים ויהודים, לייצר מרחב לשוני וספרותי משותף. הייתה זו השתתפות במרחב שסוע ורווי חללים וסתירות, אותו "מרחב שלישי" שעליו כתב הומי באבא, שהופך את האסימטריה לשאלה ולבעיה שמאותגרת בו שוב ושוב מעצם היותו מרחב משותף.

רוב המאמרים בקובץ הם פרי עטם של חברי הקבוצה. המאמרים עוסקים בפרקים בספרות הפלסטינית ובמפגשים בין הספרות הפלסטינית לספרות העברית. אם מקבלים את הטענה שכל טקסט הוא למעשה תרגום, אפשר לומר כי העבודות המכונסות בקובץ זה – הן אלה הדנות ישירות בפרקטיקות של תרגום, הן אלה העוסקות באמצעות הלשון העברית בטקסטים פלסטיניים מתורגמים – מאתרות, כל אחת בדרכה, את המשמעויות הפוליטיות והתרבותיות של טקסטים הנקראים, כלומר מתורגמים, מן הספרות הפלסטינית לספרות העברית.