צומת ספרים – 08-9236565 שלוחה 1
בימים א' – ה' בין השעות 08:00-19:00
בוקנט – 08-9236565 שלוחה 2
בימים א' – ה' בין השעות 09:00-17:00
את/ה נמצא/ת כאן:

היסטוריה של עם ישראל
הסיפור של היהודים אבחיבור ההיסטורי-תרבותי המפואר שלפניכם, שזהו החלק הראשון שלו, סיימון שאמה מספר את הסיפור של היהודים לאורך שלושת אלפים שנה. הכרך הזה מוביל אותנו מן ה´בראשית´ של שבט קטן בעולם העתיק ועד שנת 1492, השנה שבה קולומבוס הפליג אל העולם החדש והיהודים גורשו מספרד.
זהו סיפור שאין דומה לו: אפוס של עמידה איתנה לנוכח חורבן, של יצירתיות תחת דיכוי, של דבקות בחיים נגד כל הסיכויים. וזהו סיפור חובק יבשות - מן הסהר הפורה ועד אנדלוסיה, מקצווי הודו אל הבזארים של קהיר ועד רחובות אוקספורד. הוא לוקח אותנו למחוזות שלא שיערנו: אל מושבת יהודים-לוחמים על אי קטן בנילוס; אל ממלכה יהודית בהררי דרום ערב; אל בית כנסת בסוריה שקירותיו מעוטרים בצירים מפוארים; ואל מטעי הדקלים של היהודים הקבורים בקטקומבות של רומא. הסיפור שמספר שאמה הוא לא סיפור של תרבות נפרדת, אלא של עולם יהודי הטובל כולו בתרבות העמים שבהם הוא יושב, מן המצרים עד היוונים, מן הערבים עד הנוצרים. זהו לא רק סיפור של סבל, דם ודמעות, אלא גם סיפור של חיים עתירי עשייה, מלאי יצירה. כן, היו גם היו יהודים מאושרים. ![]() | ||
תמונת עבר | מחאי, מחאי כפייםהמעלעל בעיתוני ילדים שראו אור בארץ ישראל בתקופה של טרום הקמת המדינה, אם היה ילד באותם ימים ודאי יתנגן בזיכרונו "שיר הנמל" של לאה גולדברג: "למרחקים מפליגות הספינות / אלף ידיים פורקות ובונות". אלה אשר לא ידעו את התקופה ההיא, יתפלאו לגלות באותם עיתונים את "במדינת הגמדים" של אלה וילנסקי הכֹּה מוּכַּר עד היום, בצד "הַפלא ופלא" ("ומשה הכה על סלע") של י.ד. קמזון .
הספר "מחאי מחאי כפיים" – פואטיקה ואידיאולוגיה בשירת הילדים העברית בתקופת היישוב 1948-1939, בוחן כיצד נרתמה שירת הילדים, שפורסמה בעיתוני הילדים בעשור שלפני הקמת המדינה, לעיצוב ולחיזוק זהותם הלאומית של הילדים במגמה להכשירם ולפתח את מחויבותם להמשך המפעל הציוני. כך כתב בגיליון השני של הבוקר לילדים (28.8.1943) העורך יעקב חורגין: "חובה קדושה מוטלת עלינו להקדיש את חיינו למטרה אחת: לעבוד ולהילחם, עד שנכין בשביל עצמנו את הפדות...אך אנו, המבוגרים, לא נוכל לבצע את כל המפעל הגדול הזה. אתם, נערי ישראל... תצטרכו להמשיך את המפעל ולסיימו." כיצד כתבו על המולדת לילידי הארץ משוררים שלא נולדו בה? כיצד שוררו לילדים על גבורה והקרבה עד מוות? כיצד התייחסו בשירים לעם שישב פה קודם? כיצד השתמשו הכותבים בתכונתה הפיגורטיבית של השירה כדי להוסיף משמעות גם למבוגרים, לעתים שונה מזו שיועדה לילדים? והאם השפיעו השירים על עיצוב תודעתם של הקוראים הצעירים, של הדור אשר הקים את המדינה? | |
בין בבל לארץ ישראלבין בבל לארץ ישראל: מחקרים מוגשים לישעיהו גפני כולל מחקרים של עמיתים ותלמידים בתחומי העניין של בעל היובל, המשתרעים מארץ ישראל ועד לבבל וליתר תפוצות ישראל, ומן העת העתיקה ועד לעולמה של חכמת ישראל.
השער הראשון, בבל, עוסק בהיבטים שונים של החיים היהודיים בבבל התלמודית. השער השני, ארץ ישראל והתפוצות, בוחן את חייהן של קהילות ישראל באגן הים התיכון בעת העתיקה: דמותן של קהילות שונות והבדלים ערכיים ותרבותיים בין הקהילה היהודית בארץ ישראל לקהילות בתפוצות. השער השלישי, עיונים בספרות חז"ל, דן בספרות חז"ל ובזיקות שבינה לבין הספרות היוונית-הרומית ויצירתם של אבות הכנסייה. השער האחרון, מבטים מן העת החדשה, מאגד מחקרים המלמדים כיצד המורשת התרבותית והערכית של יהדות העת העתיקה המשיכה לפכות ולהדהד במאות התשע עשרה והעשרים. | ||