חיבור זה מבקש להביא את סיפורם המופלא של יהודים וערבים במהלך אירועי הדמים של 1929.

כיצד הוקמו בתי כנסת ביישוב העברי החדש? מיהם האישים שעיצבו את חיי בתי הכנסת ואילו חידושי ליטורגיה, אדריכלות וצורות ארגון קהילתיות נוצקו בתוכם? תחת כיפת הלאום משיב על שאלות אלה ואחרות.

איומי האנטישמיות הלאומית המודרנית על היהודים באירופה בניגוד לאנטשמיות הדתית הקודמת, הולידו במאה ה- 19 את הציונות.

במבוא לספרון זה, כותב הפרופסור ישראל פינקלשטיין:
"בספרון שלפנינו מציע גידי להבין את סיפור יציאת מצרים על רקע ההיסטוריה של פלשת בתקופת הברזל הקדומה..."

בחיבור ההיסטורי-תרבותי המפואר שלפניכם, שזהו החלק הראשון שלו, סיימון שאמה מספר את הסיפור של היהודים לאורך שלושת אלפים שנה. הכרך הזה מוביל אותנו מן ה´בראשית´ של שבט קטן בעולם העתיק ועד שנת 1492, השנה שבה קולומבוס הפליג אל העולם החדש והיהודים גורשו מספרד.
זהו סיפור שאין דומה לו: אפוס של עמידה איתנה לנוכח חורבן, של יצירתיות תחת דיכוי, של דבקות בחיים נגד כל הסיכויים. וזהו סיפור חובק יבשות - מן הסהר הפורה ועד אנדלוסיה, מקצווי הודו אל הבזארים של קהיר ועד רחובות אוקספורד. הוא לוקח אותנו למחוזות שלא שיערנו: אל מושבת יהודים-לוחמים על אי קטן בנילוס; אל ממלכה יהודית בהררי דרום ערב; אל בית כנסת בסוריה שקירותיו מעוטרים בצירים מפוארים; ואל מטעי הדקלים של היהודים הקבורים בקטקומבות של רומא.
הסיפור שמספר שאמה הוא לא סיפור של תרבות נפרדת, אלא של עולם יהודי הטובל כולו בתרבות העמים שבהם הוא יושב, מן המצרים עד היוונים, מן הערבים עד הנוצרים. זהו לא רק סיפור של סבל, דם ודמעות, אלא גם סיפור של חיים עתירי עשייה, מלאי יצירה. כן, היו גם היו יהודים מאושרים.

דרך ארוכה עבר נתן אלתרמן מאז פרסם את שירו "על ארץ אבנים" בפואמה "שמחת עניים" ועד לחתימה על מנשר למען ארץ ישראל השלמה. 

גלות ושיבה בספרות היהודית המודרנית

תמונת עבר: שי לירחמיאל כהן הוא אסופה ייחודית של מחקרים היסטוריים הבוחנים את הקשר בין ההיסטוריה היהודית המודרנית לבין הדימוי החזותי והאמנות לסוגיה. זהו תחום מחקר שבעל היובל, פרופ´ ירחמיאל (ריצ´י) כהן, עסק בו וסלל בו דרכים חדשות. כהן ראה בו כלי מחקרי חשוב לחקר היהודים בעת החדשה, כדבריו: ´דימויים וייצוגים של הגוף פותחים בפנינו זווית ראייה... המאפשרת למַפּוֹת ולהעריך את תהליך ההיטמעות היהודית בתרבות ובחברה האירופית´.

השילוב בין היסטוריה לאמנות בכלל, והשימוש ביצירות אמנות כמקור היסטורי בפרט, הולכים ומתרחבים בשדה המחקר, וספר זה מוסיף לו נדבך חשוב ומעמיק. תמונת עבר נחלק לארבעה שערים: (א) דיוקנאות, לבוש והיסטוריה יהודית בתפוצות; (ב) אמנים ונושאים יהודיים; (ג) יהודים בתפוצות ועולמם החזותי; (ד) בארץ-ישראל ובמדינת ישראל. מחברי המאמרים הם חוקרים מן הארץ וגם מחוצה לה. הספר מלווה באיורים רבים.

המעלעל בעיתוני ילדים שראו אור בארץ ישראל בתקופה של טרום הקמת המדינה, אם היה ילד באותם ימים ודאי יתנגן בזיכרונו "שיר הנמל" של לאה גולדברג: "למרחקים מפליגות הספינות / אלף ידיים פורקות ובונות". אלה אשר לא ידעו את התקופה ההיא, יתפלאו לגלות באותם עיתונים את "במדינת הגמדים" של אלה וילנסקי הכֹּה מוּכַּר עד היום, בצד "הַפלא ופלא" ("ומשה הכה על סלע") של י.ד. קמזון .

הספר "מחאי מחאי כפיים" – פואטיקה ואידיאולוגיה בשירת הילדים העברית בתקופת היישוב 1948-1939, בוחן כיצד נרתמה שירת הילדים, שפורסמה בעיתוני הילדים בעשור שלפני הקמת המדינה, לעיצוב ולחיזוק זהותם הלאומית של הילדים במגמה להכשירם ולפתח את מחויבותם להמשך המפעל הציוני. כך כתב בגיליון השני של  הבוקר לילדים (28.8.1943) העורך יעקב חורגין: "חובה קדושה מוטלת עלינו להקדיש את חיינו למטרה אחת: לעבוד ולהילחם, עד שנכין בשביל עצמנו את הפדות...אך אנו, המבוגרים, לא נוכל לבצע את כל המפעל הגדול הזה. אתם, נערי ישראל... תצטרכו להמשיך את המפעל ולסיימו."

כיצד כתבו על המולדת לילידי הארץ משוררים שלא נולדו בה? כיצד שוררו לילדים על גבורה והקרבה עד מוות? כיצד התייחסו בשירים לעם שישב פה קודם? כיצד השתמשו הכותבים בתכונתה הפיגורטיבית של השירה כדי להוסיף משמעות גם למבוגרים, לעתים שונה מזו שיועדה לילדים? והאם השפיעו השירים על עיצוב תודעתם של הקוראים הצעירים, של הדור אשר הקים את המדינה?

מאסף לבעיות הציונות, היישוב ומדינת ישראל

רפואה ומאגיה בקרב יהודי גרמניה בראשית העת החדשה.

היחס לכפיית יחסי מין על נשים בקהילות היהודיות בגרמניה וצפון צרפת בימי הביניים

תנועת הנוער המחנות העולים 1926-1948

בין בבל לארץ ישראל: מחקרים מוגשים לישעיהו גפני כולל מחקרים של עמיתים ותלמידים בתחומי העניין של בעל היובל, המשתרעים מארץ ישראל ועד לבבל וליתר תפוצות ישראל, ומן העת העתיקה ועד לעולמה של חכמת ישראל.

השער הראשון, בבל, עוסק בהיבטים שונים של החיים היהודיים בבבל התלמודית.

השער השני, ארץ ישראל והתפוצות, בוחן את חייהן של קהילות ישראל באגן הים התיכון בעת העתיקה: דמותן של קהילות שונות והבדלים ערכיים ותרבותיים בין הקהילה היהודית בארץ ישראל לקהילות בתפוצות.

השער השלישי, עיונים בספרות חז"ל, דן בספרות חז"ל ובזיקות שבינה לבין הספרות היוונית-הרומית ויצירתם של אבות הכנסייה.

השער האחרון, מבטים מן העת החדשה, מאגד מחקרים המלמדים כיצד המורשת התרבותית והערכית של יהדות העת העתיקה המשיכה לפכות ולהדהד במאות התשע עשרה והעשרים.